Mishnayos Moed Katan Perek 3 Mishnah 3
Change text layout:
מועד קטן פרק ג׳ משנה ג׳
And these are the documents that may be written on the intermediate days of a Festival: Documents of betrothal of wives, through which bridegrooms betroth their brides; bills of divorce; receipts for the repayment of debts; wills [deyateiki]; deeds of gift; perozbolin, documents through which lenders authorize the courts to collect their loans on their behalf, thereby preventing the Sabbatical year from canceling their debts; letters of valuation, which were drawn up by the court when they valuated property and transferred it to the lender; and letters of sustenance, which were drawn up when one accepted upon himself to maintain another, e.g., his step-daughter. The list continues: Documents of the ritual through which the brother-in-law frees the yevama of her levirate bonds [ḥalitza], thereby freeing her from the obligation to marry one of her deceased husband’s brothers; documents in which the court records the refusal of a girl upon reaching majority to remain married to the man to whom her mother or brothers married her as a minor after the death of her father; documents of arbitration, in which the court summarizes a conflict that had been resolved through arbitration; court rulings; and the official correspondence of the ruling authorities.
וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד, קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין, דְּיָתֵיקֵי, מַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין, אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן, שִׁטְרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִים, וְשִׁטְרֵי בֵרוּרִין, וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין, וְאִגְּרוֹת שֶׁל רָשׁוּת:
Bartenura
קדושי אשה. כותב על הנייר או על החרס הרי את מקודשת לי, ומקדש בו האשה אע״פ שאין בו שוה פרוטה. ולפיכך מותר לכתוב במועד שמתירא שמא יקדמנו אחר והוה ליה דבר האבד:
גיטין. שרוצה לצאת בשיירא, ואם אינו כותב עכשיו תשאר זאת עגונה:
ושוברים. שאם יאמר הלוה לא אפרע חובך אם אין לי שובר ממך, שומעין לו, וילך לדרכו, ונמצא זה מפסיד את מעותיו:
דייתיקי. מתנת שכיב מרע. ופירוש דייתיקי, דא תהא למיקם ולהיות, שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו.
מתנה. מתנת בריא. ואי לא כתיב להו מפסיד המקבל, דשמא יחזור בו הנותן:
ופרוזבולין. שלא תשמט שביעית ויפסיד את מעותיו. פרוזבול, פרוז בולי. ופרוז בוטי, כלומר תקנה לעשירים שלא יעברו על מה שכתוב בתורה (דברים ט״ו:ט׳) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל. ותקנה לעניים שימצאו ללוות. בולי עשירים. בוטי עניים. והלל תקן פרוזבול, שטר שכותבין בו מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינין שכל שטר שיש לי על פלוני אגבנו כל זמן שארצה. ושוב אין שביעית משמטת הלואתו, דהוי כאילו גבו ב״ד את חובו, ושוב לא קרינן ביה לא יגוש את רעהו:
אגרות שום. ששמו ב״ד נכסי לוה ונתנו למלוה:
אגרות מזון. שמכרו ב״ד את הקרקע למזון האשה והבנות, וכותבין מעשה ב״ד על זה. א״נ מי שקיבל עליו לזון את בת אשתו:
מיאונים. קטנה שהשיאוה אמה ואחיה, יכולה למאן בבעלה ולומר אי אפשי בפלוני בעלי, ויוצאה בלא גט. ושטר שכותבין לעדות דבר זה, נקרא שטר מיאונים:
שטרי ברורין. שבררו להם דיינין, זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד, וכותבין שטר שלא יחזרו בהן הבעלי דינים:
וגזירות ב״ד. פסק דין שפסקו הדיינים:
אגרות של רשות. צווי השלטון. כמו ואל תתודע לרשות, הוו זהירים ברשות. וי״מ אגרות של שאלת שלום שכותבים בין אדם לחבירו:
קדושי אשה – He writes on paper or on earthenware, “You are betrothed to me,” and he betroths with it the woman even if it is not worth a Perutah/penny. And therefore, it is permitted to write [this formula on the Festival because he fears lest someone else precede him [in doing so] and it is for him a business which cannot be postponed without irretrievable loss.
גיטין – who wants to leave on a caravan, and if he doesn’t write it (i.e., the Jewish bill of divorce) now, this (woman) will remain tied to an absent husband.
ושוברים – for if the borrower would say: “I will not pay back your liability if I do not have a receipt from you,” we listen to him, and he (i.e., the borrower) goes on his way, and it is found that this one (i.e., the lender) loses his money.
דייתיקי - the gift of someone on his deathbed. And the explanation of the term דייתיקי /disposition of property, especially by will and testimony – this shall be fulfilled and will be, for the words of someone on his deathbed is as they are written and as delivered.
מתנה – the gift of a healthy individual, and if it was not written to them, the recipient would lose it, for perhaps the giver would retract [his decision].
ופרוזבולין – that the seventh year would not cause a remission of debt and he would lose his monies. The word פרוזבול/Prozbul (the declaration made in court, before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted) (see Gittin 36b-37a) before the rich and before the poor, that is, the enactment to thee rich that they should not transgress on what is written in the Torah (Deuteronomy 15:B): “Beware lest you harbor the base thought…,” and the enactment for the poor that they should be enabled to receive loans,. The senators of the Rich and the Poor/broken Ones. And Hillel established the Prozbul , a document in which they write: “I hand over to you so-and-so and so-and-so the judges, that every document that I have on so-and-so, I will collect whenever I want. And further, the seventh year does not cancel his loan.” It is as if the Jewish court collected his liability, and further, we don’t read concerning him (Deuteronomy 15:2): “he shall not dun his fellow or kinsman, [for the remission proclaimed is of the LORD].”
אגרות שום – for the Jewish court estimated the possessions of the borrower and gave it to the lender.
אגרות מזון – the Jewish court sold the property for the provision of food for [his] wife and the daughters, and they write the actions of the Jewish court on this. Alternatively, he who accepted upon himself to feed the daughter of his wife.
מיאונים – of a minor whose mother and her brothers married her off, she can refuse her husband and say: “ I don’t want so-and-so as my husband,” and she leaves it (i.e., the marriage/relationship) without a Jewish bill of divorce. And the document that they write for testimony in this matter is called the document of refusal.
שטרי ברורין – that they chose for them the judges. This one (i.e., litigant) chooses one judge and the other one chooses another [judge] (see Mishnah Sanhedrin, Chapter 3, Mishnah 1) , and they write a document that neither of the litigants will retract.
וגזירות ב"ד – the legal decision that the judges made.
אגרות של רשות – the commands of the ruler, such as (Tractate Avot, Chapter 1, Mishnah 10): “Don’t get friendly with the government.” “Be careful/wary with the government” ( Tractate Avot, Chapter 2, Mishnah 3). And there are those who explain it as letters of secular character (i.e., social correspondence) that they write between a person and his fellow.