Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Mikvaos Perek 2 Mishnah 7

מקואות פרק ב׳ משנה ז׳


If one had left wine-jars on the roof to dry and they became filled with water: Rabbi Eliezer says: if it was the season of rain and there was [in the cistern] a little water, one may break the jars; otherwise one may not break them. Rabbi Joshua says: in either case one may break them or tilt them over, but one may not empty [them into the cistern].

הַמַּנִּיחַ קַנְקַנִּים בְּרֹאשׁ הַגַּג לְנַגְּבָן וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם עוֹנַת גְּשָׁמִים הִיא, אִם יֶשׁ בּוֹ כִמְעַט מַיִם בַּבּוֹר, יְשַׁבֵּר. וְאִם לָאו, לֹא יְשַׁבֵּר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יְשַׁבֵּר, אוֹ יִכְפֶּה, אֲבָל לֹא יְעָרֶה:


לנגבן – The Aramaic translation of (Genesis 9:13): “the waters began to dry [from the earth],” for they had certainly dried, and specifically to dry them, that we did not intend for them to receive the water, therefore, they (i.e., the water) would not be made “drawn,” as it is written (Leviticus 11:36): “However, a spring or cistern [in which water is collected shall be pure,]” just as a spring does not have the grasp of the hand by a human, even a well/cistern that does not have the grasp of the hand by a human.

אם עונת גשמים היא – that the heavens did not become knotted with clouds and that rain fell.

אם יש בו כמעט מים בבור – we have this reading [of "אם"/if], and we do not have the reading of "או"/or.

ישבר – the jars/cannisters [should be broken] and the water that is in them will fall to the cistern/pit. That this is the conducting of the water through a channel, since that within broken utensils, they (i.e., the water) fall to the cistern/pit.

ואם לאו – that it is not the rainy season, alternatively, that there is no water in the pit/cistern.

לא ישבר – for if it is not the rainy season, he would not be able to make a Mikveh/ritual bath from the water that is in the jars/cannisters alone, for Rabbi Eliezer holds that drawn waters, all of which or most of which were conducted through a channel is invalids. But when it is the rainy season, he would break it to channel these waters, and most of the Mikveh would be filled up from rain water. But when there isn’t any water in it (i.e., the Mikveh) at all, he should not break it, even though it is the rainy season, lest there fall from the water a quarter of a LOG into the pit/cistern prior to breaking it. But Rabbi Eliezer, according to his reasoning, who stated above (see Tractate Mikvaot, Chapter 2, Mishnah 4), that a quarter of a LOG of water ab initio invalidates the Mikveh/ritual bath.

ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר – that he (i.e., Rabbi Yehoshua) holds that three LOGS [of drawn water] invalidate the Mikveh/ritual bath whether at the beginning or whether at the end, and not one-quarter of a LOG, and we do not suspect that perhaps three LOGS [of drawn water] will fall into the Mikveh/ritual bath prior to breaking [of the jar/cannister]. But even though it is not the rainy season, he should break it, for it is able to continue until [it reaches] the measurement of the Mikveh, for he holds that drawn [water] that continues throughout, is ritually pure. But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.

או יכפה (or turn it upside down) – that he turns the jars/cannisters that are on the roof upside down so that that the water doesn’t fall from inside them [directly] into the cistern/pit, but rather, that they should fall to one side, and from there continue to the pit/cistern.

אבל לא יערה – that if he raised/lifted up the jars/cannister and emptied them, they (i.e., the waters) would become like drawn water, for they have the grasp of the hand of a human.

לנגבן. תרגום והנה חרבו, והא נגובו. ודוקא לנגבן, שלא נתכוין לקבל המים, לכך לא נעשו שאובים, דכתיב אך מעין ובור, מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם, אף בור שאין בו תפיסת ידי אדם:

אם עונת גשמים היא. שנתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים:

אם יש בו כמעט מים בבור גרסינן. ולא גרסינן או:

ישבר. הקנקנים ויפלו המים שבתוכן לבור, דהמשכה היא, כיון שמתוך כלים שבורים נופלים לבור:

ואם לאו. שאינה עונת גשמים, אי נמי שאין מים בבור:

לא ישבר. דאם אינה עונת גשמים הרי לא יוכל לעשות מקוה מן המים שבקנקנים בלבד, דסבירא ליה לרבי אליעזר שאובה שהמשיכוה כולה או רובה, פסולה. אבל כשהיא עונת גשמים, ישבר להמשיך אלו המים ויתמלא רוב המקוה במי גשמים. וכשאין בו מים כלל, לא ישבר אע״פ שהיא עונת גשמים, שמא יפלו מן המים לבור רביעית קודם שבירה. ור׳ אליעזר לטעמיה דאמר לעיל רביעית מים פוסלים את המקוה (לכתחילה):

[בתחילה] רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר. דקסבר שלשה לוגין פוסלין את המקוה בין בתחילה בין בסוף, ולא רביעית, ולא חיישינן שמא יפלו לבור שלשה לוגין קודם שבירה. ואף על גב דלאו עונת גשמים היא, ישבר, דיכול להמשיך עד שיעור מקוה, דקסבר שאובה שהמשיכה כולה, טהורה. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

או יכפה. שכופה הקנקנים שעל הגג שלא יפלו המים מתוכן לבור, אלא יפלו לצד אחר ומשם נמשכים לבור:

אבל לא יערה. שאם הגביה הקנקנים ועירה אותן, נעשו כמים שאובין, שהרי יש בהן תפיסת ידי אדם: