Mishnayos Menachos Perek 4 Mishnah 4
Change text layout:
מנחות פרק ד׳ משנה ד׳
Failure to sacrifice the daily offerings does not prevent sacrifice of the additional offerings, and likewise, failure to sacrifice the additional offerings does not prevent sacrifice of the daily offerings. And failure to sacrifice some of the additional offerings on a day when more than one is sacrificed, e.g., if it was both Shabbat and the New Moon, does not prevent sacrifice of the other additional offerings. If the priests did not sacrifice a lamb in the morning as the daily offering, nevertheless, they should sacrifice a lamb in the afternoon as the daily offering, as failure to sacrifice one daily offering does not prevent sacrifice of the other. In all of these cases, if they failed to sacrifice one offering, they should still sacrifice the other. Rabbi Shimon said: When does this halakha apply? It applies at a time when the failure to sacrifice the daily morning offering was because they were prevented from sacrificing it due to circumstances beyond their control or they failed to sacrifice it unwittingly. But if the priests acted intentionally and did not sacrifice a lamb in the morning as the daily offering, they should not sacrifice a lamb in the afternoon as the daily offering. Incense was burned twice a day, half a measure in the morning and half a measure in the afternoon. If they did not burn the half-measure of incense in the morning, they should burn the half-measure in the afternoon. Rabbi Shimon said: And in such a case, the entire measure was sacrificed in the afternoon. The reason for the difference between the daily offerings and the incense is that the daily service on a new golden altar is initiated only with the burning of the incense of the spices in the afternoon, at which time they would burn a full measure. And the daily service on a new altar of the burnt offering, on which the daily offerings were sacrificed, is initiated only with the daily morning offering. And use of a new Table was initiated only with the arrangement of the shewbread on Shabbat, and use of a new Candelabrum was initiated only with the kindling of its seven lamps in the afternoon.
הַתְּמִידִין אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִים, וְלֹא הַמּוּסָפִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִים, וְלֹא הַמּוּסָפִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. לֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׂ בַּבֹּקֶר, יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין. אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין וְלֹא הִקְרִיבוּ כֶבֶשׂ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר, יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֻלָּהּ הָיְתָה קְרֵבָה בֵּין הָעַרְבָּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִקְטֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם:
Bartenura
התמידים אינן מעכבין את המוספים. בגמרא מפרש דלענין קדימה קאמר דאין מעכבין זה את זה, דאי בעי תמידין מקריב ברישא ואי בעי מוספין מקריב ברישא. ואע״ג דכתיב וערך עליה העולה, ומשמע העולה דהיינו עולת תמיד תהא ראשונה לכל הקרבנות, אין זה אלא למצוה בעלמא אבל לא לעכב:
אמר רבי שמעון אימתי כו׳ בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, לא הקריבו כבש בבוקר לא יקריבו בין הערבים, במה דברים אמורים שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח יקריבו בין הערבים. אמר ר׳ שמעון אימתי בזמן שהיו אנוסים או שוגגים, אבל אם היו מזידים ולא הקריבו כבש בבוקר, לא יקריבו בין הערבים. והכי פירושו, לא הקריבו התמיד של שחר לא יקריבו התמיד של בין הערבים, דהכי מדרש קרא, אם את הכבש אחד תעשה בבוקר הוכשר שני ליקרב בין הערבים, ואי לא לא. במה דברים אמורים שלא נתחנך מזבח, דהאי קרא בחינוך כתיב בפרשת ואתה תצוה, דכתיב לעיל מיניה וזה אשר תעשה על המזבח. אבל נתחנך מזבח, שכבר הקריב עליו קרבנות, אפילו לא הקריב תמיד של שחר יקריב תמיד של בין הערבים, דכתיב בפרשת פנחס ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו, ובההוא קרא לא כתיב את הכבש האחד תעשה בבוקר, ותניא בספרי האי קרא למה נאמר, והלא נאמר למעלה בפרשה ואת הכבש השני תעשה כו׳, לפי שנאמר עמו את הכבש אחד תעשה בבוקר, הרי שלא הקריבו של שחר שומע אני שלא יקריבו של בין הערבים, תלמוד לומר קרא בתרא ואת הכבש השני, מגיד לך שאם לא הקריב של שחר יקריב של בין הערבים. אבל אם מזידים כו׳ לא יקריבו בין הערבים, אותן המזידים, אבל כהנים אחרים יכולים להקריב:
לא הקטירו קטורת בבוקר יקטירו בין הערבים. דקטורת לא שכיחא בחד גברא שיקטיר קטורת פעמים רבות כמו בעולה, כדאמרינן ביומא [כ״ו ע״א] שלא שנה בה אדם מעולם מפני שהיא מעשרת דכתיב (דברים ל״ג:י׳) ישימו קטורה באפך וסמיך ליה ברך ה׳ חילו, הלכך לא קנסינן להו, שמתוך שהיא חביבה עליהם לא פשעי בה ואינו מצוי שיניחו אותה מזידין. ואין הלכה כר׳ שמעון בשתיהן:
שאין מחנכים את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים. של בין הערבים. דכתיב (שמות ל׳:ז׳) בבוקר בהטיבו את הנרות יקטירנה, כלומר כשמדשן את המנורה מן האפר שיש שם מהדלקת הנרות. ואי לאו דעבד הדלקה באורתא מאי בעי למתקן בצפרא, אלמא חינוך המנורה בין הערבים. וכיון דמנורה נתחנכה בערב, קטורת נמי נתחנכה בערב, דכתיב (שם) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה:
התמידים אינן מעכבין את המוספין – In the Gemara (Tractate Menahot 49a) it explains that concerning the matter of precedence it is stated, and they do not impair each other. For if he requires daily whole offerings, he offers them first and if he requires Musaf/Additional offerings, he offers them first, but even though it is written (Leviticus 6:5): “[every morning the priest shall feed wood to it,] lay out the burnt offering on it [and turn into smoke the fat parts of the offerings of well-being],” and this implies that the burnt-offering, that is, the burnt-offering of the daily whole offering will be the first of all of the sacrifice, but this is not other than a mere commandment but it does not impair [the others].
אמר רבי שמעון אימתי כו' – In the Gemara (Tractate Menahot 50a) it explains that the Mishnah is deficient and it should be read as follows: if they did not offer up a lamb in the morning, he should not offer it up at eventide. When is this said? When the altar was not dedicated, but if the altar was dedicated, he can offer it up at eventide. Rabbi Shimon stated: Under what circumstances? When they subject to constraint or in error, but if they deliberately did not offer a lamb in the morning, they should not offer it at eventide. And this is its explanation: if they did not offer the daily whole offering of the morning, they should not offer the daily whole offering of the eventide, and this is a rabbinic expounding of Scripture, if (Numbers 28:4): “you shall offer one lamb in the morning, [and the other lamb you shall offer at twilight],” the second was pronounced fit to be offered at eventide, but if not, you don’t. Under what circumstances? When the altar was not dedicated, for this Biblical verse is written concerning the dedication of the altar in the Torah portion of “You (i.e., Moses) shall command”/Tetzaveh, as it is written above it (Exodus 29:38): “Now this is what you shall offer upon the altar: [two yearling lambs each day, regularly],” But if the altar was dedicated, that he had already offered upon it sacrifices, even if he did not offer the daily whole offering of the morning, he may offer the daily whole offering of the eventide, as it is written in the Torah portion of Pinhas (Numbers 28:8): “The other lamb you shall offer at twilight, preparing the same grain offering and libation as in the morning,” but in this Biblical verse, it is not written (see Numbers 28:4): “you shall offer one lamb in the morning,” and it is taught in [Midrash] Sifrei [B’midbar]: this verse, why is it mentioned? Wasn’t it already mentioned above in the portion (verse 4): “and the other lamb you shall offer it [at twilight]?” Because it states with it, “you shall offer one lamb in the morning,” behold that he did not offer up the one for the morning, I hear that he did not offer it up at twilight, the inference teaches us the latter verse (Numbers 28:8): “The other lamb you shall offer at twilight,” but if they deliberately [did not offer the lamb in the morning], he should not offer it at twilight, those who act deliberately, but other Kohanim are able to offer it.
לא הקטירו קטורת בבוקר יקטירו בין הערבים – that the incense is not found/on hand with one person, he should offer up the incense many times like that of a burnt offering, as we stated in [Tractate] Yoma [26a], that a person who did not ever engage with it repeatedly because it makes a person wealthy, as it is written (Deuteronomy 33:10): “They shall offer You incense to savor [and whole-offerings on Your altar],” and near it (verse 11), “Bless, O LORD, his substance,” therefore, we don’t fine them, since it is beloved for them and they do not willfully sin regarding it, and it is not found that those who sin deliberately will leave
שאין מחנכים את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים – at twilight/eventide, as it is written (Exodus 30:7): “he shall burn it every morning when he tends the lamps,” meaning to say, that when he cleans the Menorah from the ashes that are there from the kindling of the candles. But if he did not do the candle lighting in the evening, why does he need to repair it in the morning, so we see that the dedication of the Menorah is at twilight. And since the Menorah was dedicated in the evening, the incense is also dedicated in the evening, as it is written (Exodus 30:8): “And Aaron shall burn it at twilight when he lights the lamps, [- a regular incense offering before the LORD throughout the ages].”