Mishnah.org Logo
Perek 12

Mishnayos Menachos Perek 12 Mishnah 4

מנחות פרק י"ב משנה ד׳

4
A person may pledge a meal offering of sixty tenths of an ephah of fine flour, and bring all sixty tenths in one vessel. If he says: It is incumbent upon me to bring sixty tenths of an ephah, he brings it in one vessel. If he says: It is incumbent upon me to bring sixty-one tenths of an ephah, he brings sixty tenths in one vessel and one tenth in another vessel, as the greatest number of tenths of an ephah that the community brings as meal offerings in one day is on the first festival day of Sukkot when it occurs on Shabbat, when sixty-one tenths of an ephah of fine flour are brought. It is sufficient for an individual that the maximum amount he can bring at once is one tenth of an ephah less than that of the community. When the first day of Sukkot occurs on Shabbat, thirteen bulls, two goats, and fourteen lambs are sacrificed as the additional offerings of Sukkot, two lambs are sacrificed as the daily offerings, and two lambs are sacrificed as the additional offering of Shabbat. Three tenths of an ephah are brought for each bull, two tenths for each goat, and a tenth for each lamb. Altogether, that is sixty-one tenths of an ephah. Rabbi Shimon says: What is the relevance of the tenths of an ephah sacrificed on Sukkot that occurs on Shabbat? Aren’t these meal offerings for bulls and those for lambs, and they are not mixed with each other (see 89a)? Rather, the reason that one may not bring more than sixty tenths of an ephah in one vessel is because up to sixty tenths of fine flour can be mixed with one log of oil. The Rabbis said to him: Is it so that sixty tenths of flour can be mixed with a log of oil, but sixty-one tenths cannot be mixed? Rabbi Shimon said to them: All the measures of the Sages are so: For example, in a ritual bath containing forty se’a of water, one immerses for purification, and in a ritual bath with forty se’a less the small measure of a kortov, one cannot immerse in it for purification. One does not pledge a libation of one log, two log, or five log of wine, because there are no existing libations with those measures of wine. But one pledges a libation of three log, which is the measure of wine brought with a lamb, or four log, which is the measure of wine brought with a ram, or six log, which is the measure of wine brought with a bull. And one may pledge a libation of six log and beyond, as any greater amount can be composed of combinations of these three.
מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, וּמֵבִיא בִכְלִי אֶחָד. אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים וְאֶחָד, מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְאֶחָד בִּכְלִי אֶחָד, שֶׁכֵּן צִבּוּר מֵבִיא בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שִׁשִּׁים וְאֶחָד. דַּיּוֹ לַיָּחִיד שֶׁיְּהֵא פָחוֹת מִן הַצִּבּוּר אֶחָד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַהֲלֹא אֵלּוּ לַפָּרִים, וְאֵלּוּ לַכְּבָשִׂים, וְאֵינָם נִבְלָלִים זֶה עִם זֶה. אֶלָּא, עַד שִׁשִּׁים יְכוֹלִים לְהִבָּלֵל. אָמְרוּ לוֹ, שִׁשִּׁים נִבְלָלִים, שִׁשִּׁים וְאֶחָד אֵין נִבְלָלִים. אָמַר לָהֶן, כָּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן. בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל, בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֻרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבֹּל בָּהֶן. אֵין מִתְנַדְּבִים לֹג, שְׁנַיִם, וַחֲמִשָּׁה, אֲבָל מִתְנַדְּבִים שְׁלשָׁה וְאַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה, וּמִשִּׁשָּׁה וּלְמָעְלָה:
ד׳

שמן צבור מביאים וכו' – three Esronim (i.e., three-tenths of an Omer) for a bull, for thirteen bulls they are thirty-nine Esronim, and an Issaron (i.e., one-tenth of an Omer) for a lamb; for fourteen lambs they are fourteen Esronim, and two Esronim; for two rams they are four Esronim, that is fifty seven, and for the two daily offerings/Tamidim, two, and for the two lambs for the Musaf/additional offering for Shabbat is two, this is sixty one. But Rabbi Shimon said to them: But were all of them for that self-same day in one utensil, but weren’t these for bulls and these for rams and lambs, for if he mixed/combined them, he invalidated them, for the meal-offering of bulls – their mixture was thick, two LOG (i.e., a LOG equals the volume of six eggs bulk) for an Issaron, one-half of a Hin for thee Esronim, but for the meal offering of lambs, their mixture was thin, one-quarter of a Hin for an Issaron, which is three LOG, and they absorb one from another , and it is found that this one is less and that one has more. But for what reason does an individual not bring sixty-one Esronim in one utensil, for up to sixty, one can thoroughly mix in one LOG. But this Tanna/teacher holds like Rabbi Eliezer ben Yaakov who stated in the chapter [nine, Mishnah three of Tractate Menahot] “Two Measures”/שתי מדות – even a meal offering of sixty Esronim, it does not have any ought one Log. But even though it was all mixed, since it was appropriate to be mixed, the mixing does not make it indispensable., for such we hold that everything wherever from the proportions and properties of the mixture a perfect fusion is possible, the real act of mixing thoroughly is not indispensable (see Talmud Hullin 83b), but that which is not appropriate for a thorough mixture, the thorough mixture makes it indispensable.

וששים ואחד אין נבללים – in astonishment!

קרטוב (1/64th of a LOG or 3/32 of an egg-bulk) – a fourth of a fourth of a LOG.

אין מתנדבים לוג – wine for libations. For we have not found a meal-offering of libations of one LOG and not of two nor of five [of wine].

אבל מתנדבים ג' לוגים – that are appropriate for a lamb. And four [LOG] that are appropriate for a ram. And six LOG which is one-half of Hin that are appropriate for a bull. But from six [LOG] and above, they volunteer as a free-will offering, for seven are appropriate for three of them for a lamb and four for a ram, and eight are appropriate for two rams, and nine are appropriate for a lamb and a bull, ten are appropriate for a ram and a bull, eleven are appropriate for two rams and a lamb. And similarly throughout.

שכן צבור מביאים וכו׳ שלשה עשרונים לפר לי״ג פרים הם תשעה ושלשים עשרונים, ועשרון לכבש לארבעה עשר כבשים הם ארבע עשר עשרונים, ושני עשרונים לאיל לשני האילים הם ארבע עשרונים, הרי חמישים ושבעה, ולשני תמידים שנים, ולשני כבשי מוסף שבת שנים, הרי ששים ואחד. ואמר להם רבי שמעון, וכי כל אותן של אותו יום בכלי אחד היו, והלא אלו לפרים ואלו לאילים ולכבשים, ואי מערב להו מפסיל, שמנחת פרים בלילתן עבה, שני לוגים לעשרון, חצי ההין לשלשה עשרונים, ומנחת כבשים בלילתן רכה, רביעית ההין לעשרון דהיינו שלשה לוגים, והן בולעות זו מזו, ונמצאת זו חסרה וזו יתירה. אלא מפני מה אין מביא יחיד ששים ואחד עשרונים בכלי אחד, דעד ששים יכול להבלל בלוג אחד. והאי תנא סבר לה כרבי אליעזר בן יעקב דאמר בפרק שתי מדות אפילו מנחה של ששים עשרונים אין לה אלא לוג. ואף על פי שלא נבללה כולה, כיון שראויה להבלל אין הבלילה מעכבת, דהכי קיימא לן דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו:

וששים ואחד אין נכללים. בתמיה:

קרטוב. רביעית של רביעית הלוג:

אין מתנדבים לוג. יין לנסכים. שלא מצינו מנחת נסכים של לוג אחד ולא של שנים ולא של חמשה:

אבל מתנדבים ג׳ לוגים. דחזו לכבש. וארבעה דחזו לאיל. וששה לוגים שהוא חצי ההין דחזו לפר. ומששה ולמעלה מתנדבים, דשבעה חזו שלשה מינייהו לכבש וארבעה לאיל, ושמונה חזו לשני אילים, ותשעה חזו לכבש ופר, עשרה חזו לאיל ופר, אחד עשר חזו לשני אילים ולכבש. וכן לעולם: