Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Menachos Perek 10 Mishnah 7

מנחות פרק י׳ משנה ז׳


Wheat, barley, spelt, oats, and rye; these are obligated in the separation of ḥalla, and each one of them joins together with the othersto constitute the measure that obligates one to separate ḥalla. And they are prohibited due to the prohibition of partaking of the new crop prior to the Passover Festival, and likewise it is prohibited to reap them prior to the omer offering. If these grains took root prior the omer offering, the omer permits their consumption; and if not, they are prohibited until the next omer is brought and sacrificed the following year.

הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן חַיָּבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לָאו, אֲסוּרִים עַד שֶׁיָּבֹא עֹמֶר הַבָּא:


ומצטרפין זה עם זה – to complete the measure of the started dough that is liable for [separating out] Hallah [for the Kohen] (see Tractate Hallah, Chapter 1, Mishnah 1 and Chapter 2, Mishnah 6). But they don’t require all of them together for one type mixed with another do not combine, but rather the wheat combines with he spelt alone because they are a species of wheat (see Tractate Pesahim 35a), but the barley combines with all except for the wheat. And even though that spelt is a kind of wheat, it is not exactly the special of wheat, but rather a type of barley and even a type of wheat, and they combine with the wheat and the barley. But however, in the Jerusalem Talmud it implies that if they were kneaded together, they combine, even one type mixed with another type. But if they were not kneaded together, but rather afterwards the started dough would become affixed to each other, one type with a similar type combine, but [one type] mixed with another type do not combine.

ואסורים בחדש – as it is written (Leviticus 23:14): “Until that very day, until you have brought the offering of your God, you shall eat no bread or parched grain or fresh ears,” and we learn/derive [through an analogy of] "לחם""לחם" – from Passover. Just as there, from the five species, also here from the five species.

ומלקצור מלפני הפסח – that it is forbidden to harvest from the five species prior to the harvesting of the Omer. It is written with regard to the Omer (Leviticus 23:10): “[you shall bring] the first sheaf of your harvest to the priest,” that the beginning of all that is harvest, it comes (i.e., it is derived) [as an a fortiori/Kal VaHomer] "ראשית""ראשית" from Hallah, it is written there (Numbers 15:20): “as the first yield of our baking,” and it is written here (Leviticus 23:10): “[you shall bring] the first sheaf of your harvest to the priest,” just as there it is from the five species, so here too it is from the five species.

ואם השרישו – one of these five species prior to the reaping of the Omer.

העומר מתירן – and it is permitted to harvest them after the harvesting of the Omer. As it is written (Exodus 23:16): “[and the Feast of the Harvest, of the first fruits of your work,] of what you sow in the field,” from the time that it is sown and takes root in the field.

ואם לאו – they did not take root other than after the reaping of the Omer.

אסורים שיבוא העומר הבא – of the coming year.

ומצטרפין זה עם זה. להשלים שיעור העיסה החייבת בחלה. ולא שיצטרפו כולן יחד, דמין בשאינו מינו אין מצטרף, אלא החטין מצטרפין עם הכוסמין בלבד מפני שהן מינן, והשעורים מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטים. ואע״ג דכוסמין מין חטין הן, לאו מין חטין דוקא, אלא מין שעורים ואף מין חטים, ומצטרפין עם החטים והשעורים. ומיהו בירושלמי משמע דאם נלושו יחד מצטרפין, אפילו מין בשאינו מינו. אבל אם לא נלושו יחד אלא שאחר כך היו נושכות העיסות זו בזו, מין במינו מצטרפין, שלא במינו אין מצטרפין:

ואסורים בחדש. כדכתיב (ויקרא כ״ג) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, וגמרינן לחם לחם מפסח, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים:

ומלקצור מלפני הפסח. שאסור לקצור מאחד מחמשת המינים קודם קצירת העומר. דכתיב בעומר (שם) ראשית קצירכם, שתהא תחלה לכל הנקצרים, ואתיא ראשית ראשית מחלה, כתיב התם (במדבר ט״ו) ראשית עריסותיכם, וכתיב הכא ראשית קצירכם, מה להלן מחמשת המינים אף כאן מחמשת המינים:

ואם השרישו. אחד מחמשת המינים הללו קודם קצירת העומר:

העומר מתירן. ומותר לקצרן אחר קצירת העומר. דכתיב (שמות כ״ג:ט״ז) אשר תזרע בשדה, משעה שנזרע ונשרש בשדה:

ואם לאו. שלא השרישו אלא לאחר קצירת העומר:

אסורים עד שיבוא העומר הבא. של שנה הבאה: