Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Megillah Perek 2 Mishnah 4

מגילה פרק ב׳ משנה ד׳


Everyone is fit to read the Megilla, except for a deaf person, an imbecile, and a minor. Rabbi Yehuda disagrees and says that a minor is fit to read the Megilla. One may not read the Megilla, nor perform a circumcision, nor immerse himself in a ritual bath, nor sprinkle water of purification to purify people and objects that had contracted ritual impurity through contact with a corpse until after sunrise. And also a woman who observes a clean day for each day she experiences a discharge, i.e., a woman who experienced one or two days of non-menstrual bleeding, and must now wait until a day has passed without any discharge of blood before regaining ritual purity, she too may not immerse herself until the sun has risen. And with regard to all these activities that are supposed to be performed during the day, if one did them after daybreak, i.e., after the appearance of the first light of the sun, even before sunrise, they are valid, as at this point it is already considered daytime.

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה, וְלֹא מָלִין, וְלֹא טוֹבְלִין, וְלֹא מַזִּין, וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבֹּל, עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר:


הכל כשרים לקרות את המגילה – [the word] "הכל"/”everyone” – includes women.

חוץ מחרש – Our Mishnah [is according to] Rabbi Yosi, who said (Mishnah Berakhot, 2:3): He who recites the Shema inaudibly to himself, he has not fulfilled [his religious obligation].

ר"י מכשיר בקטן – But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

אין קורין את המגילה – for a person is required/liable to read the Megillah at night and go back to read it [again] during the day. But the reading of the day time should not be until than after sunrise, as it is written (Esther 9:28): “Consequently, these days are recalled and observed in every generation...”

ולא מלין – as it is written (Leviticus 12:3): “On the eighth day [the flesh of his foreskin] shall be circumcised.”

ולא טובלין ולא מזין – as it is written concerning sprinkling (Numbers 19:19): “The pure person shall sprinkle it upon the impure person on the third day and on the seventh day, [thus purifying him on the seventh day….].” And [the Rabbis] made an analogy between (two laws which rest of a biblical intimation or a principle common to both)/היקש – immersion in a ritual bath to sprinkling., and specifically when he immerses [in the Mikveh] on the seventh day, we say that from when it becomes night at the beginning of the seventh day, it is appropriate to immerse [in the Mikveh], and even though that nighttime is the beginning of the “day,” but once the seventh day has passed, it is permissible to to immerse [in the Mikveh] at night.

שומרת יום כנגד יום – On the eleven days between menstruating cycles. If she saw [blood] one day, she keeps [i.e., “counts”] the day afterwards and immerses on that selfsame day once the sun rises.

משעלה עמוד השחר כשר – for once the crack of dawn arrives, it is called “daytime,” as it is written in the book of Ezra (actually, Nehemiah 4:15): “And so we worked on, [while half were holding lances,] from the break of day until the stars appeared.” And it is written after this (verse 16): “…that we may use the night to stand guard and the day to work.” But, they did not say, “until sunrise,” rather in order to leave from the doubt of night, since not all are expert in when the crack of dawn occurs.

הכל כשרים לקרות את המגילה. הכל לאתויי נשים:

חוץ מחרש. מתניתין ר׳ יוסי היא דאמר הקורא ולא השמיע לאזניו לא יצא:

ר״י מכשיר בקטן. ואין הלכה כר׳ יהודה:

אין קורין את המגילה. שחייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולקראה ביום. וקריאה של יום לא תהא אלא לאחר הנץ החמה, דכתיב (אסתר ט׳:כ״ח) והימים האלה נזכרים ונעשים:

ולא מלין. דכתיב (ויקרא י״ב:ג׳) וביום השמיני ימול:

ולא טובלין ולא מזין. דכתיב בהזאה (במדבר י״ט) והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, והוקשה טבילה להזאה. ודוקא כשטובל בז׳ אמרינן דאין טובלין אלא ביום, ולא אמרינן משחשיכה בתחילת שביעי ראוי לטבול, אע״ג דלילה תחלת היום הוא. אבל משעבר יום ז׳ מותר לטבול בלילה:

שומרת יום כנגד יום. בי״א ימים שבין נדה לנדה. אם ראתה יום א׳ שומרת יום מחרתו וטובלת באותו יום עצמו משתנץ החמה:

משעלה עמוד השחר כשר. דמשעלה עמוד השחר אקרי יום, דכתיב בספר עזרא (נחמיה ד׳:ט״ו) ואנחנו עושים במלאכה [וגו׳] מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, וכתיב בתריה והיה לנו הלילה משמר והיום למלאכה. ולא אמרו עד הנץ החמה אלא כדי לצאת מספק לילה, לפי שאין הכל בקיאין כשיעלה עמוד השחר: