Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Maaser Sheni Perek 5 Mishnah 2

מעשר שני פרק ה׳ משנה ב׳


[The produce of] a vineyard in its fourth year was brought up to Jerusalem within a distance of one day’s journey on each side. And what is the border [of a day’s journey on each side]? Eilat to the south, Akrabat on the north, Lod to the west, and the Jordan [river] to the east. When produce increased, it was decreed that it can be redeemed even if the vineyard was close to the wall. And there was a stipulation on this matter, that whenever it was so desired, the arrangement would be restored as it had been before. Rabbi Yose says: this was the stipulation after the Temple was destroyed, and the stipulation was that when the Temple should be rebuilt the arrangement would be restored as it had been before.

כֶּרֶם רְבָעִי הָיָה עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צָד. וְאֵיזוֹ הִיא תְחוּמָהּ, אֵילַת מִן הַדָּרוֹם וְעַקְרַבַּת מִן הַצָּפוֹן, לוֹד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרָח. וּמִשֶּׁרַבּוּ הַפֵּרוֹת, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה. וּתְנַאי הָיָה הַדָּבָר, שֶׁאֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ, יַחֲזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה. וּתְנַאי הָיָה, אֵימָתַי שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יַחֲזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה:


כרם רבעי – it has the same law as that of Second Tithe, and one must bring the fruits up to Jerusalem and consume them there, either them or their redeemed monetary value, and the Sages ordained that a walk of [one] day all around Jerusalem they would bring up their fruits [themselves] in order to adorn the markets of Jerusalem with fruit, and since every person would consume the fourth year’s fruits of a young tree, the mark would become full of the rest of the fruits.

שיהא נפדה סמוך לחומה – even the vineyard that is near the wall.

שאימתי שירצו – if the fruit would be diminished

משחרב בית המקדש היה התנאי – not because the fruits increased, as has been said, but rather since the Temple was destroyed and Jerusalem came into the hands of the enemies, and they would not suspect to adorn the markets of Jerusalem with fruits.

כרם רבעי. יש לו דין מעשר שני, וצריך להעלות הפירות לירושלים ולאכלן שם, הם או פדיונם, ותקנו חכמים שמהלך יום [אחד] כל סביבות ירושלים יעלו הפירות [עצמם] לירושלים, כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות, מתוך שיאכל כל אדם נטע רבעי שלו יתמלא השוק שאר פירות:

שיהא נפדה סמוך לחומה. אפילו כרם הסמוך לחומה:

שאימתי שירצו. אם יתמעטו הפירות:

משחרב בית המקדש היה התנאי. לא לפי שרבו הפירות כדאמרת, אלא משחרב בית המקדש והיתה ירושלים ביד האויבים ולא היו חוששין לעטר שוקי ירושלים בפירות: