Mishnayos Kesuvos Perek 5 Mishnah 1
Change text layout:
כתובות פרק ה׳ משנה א׳
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, בְּתוּלָה גוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה, אִם רָצָה לְהוֹסִיף, אֲפִלּוּ מֵאָה מָנֶה, יוֹסִיף. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מִן הַנִּשּׂוּאִין, גּוֹבָה אֶת הַכֹּל. מִן הָאֵרוּסִין, בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה, שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ אֶלָּא עַל מְנָת לְכָנְסָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם רָצָה, כּוֹתֵב לִבְתוּלָה שְׁטָר שֶׁל מָאתַיִם, וְהִיא כוֹתֶבֶת, הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָנֶה, וּלְאַלְמָנָה, מָנֶה, וְהִיא כוֹתֶבֶת, הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ חֲמִשִּׁים זוּז. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַפּוֹחֵת לִבְתוּלָה מִמָּאתַיִם וּלְאַלְמָנָה מִמָּנֶה, הֲרֵי זוֹ בְעִילַת זְנוּת:
Bartenura
אף על פי. אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף. ולא אמרינן שאינו רשאי כדי שלא לבייש את מי שאין לו:
שלא כתב לה. תוספת מדעתו, אלא על מנת לכונסה:
והיא כותבת. אע״פ שלא נתקבלה מוחלת וכותבת שנתקבלה:
ר׳ מאיר אומר כו׳ והלכה כר״מ בגזירותיו:
אף על פי. אם רצה להוסיף אפי' מאה אמה יוסיף (this fragment quotes Tractate Ketubot, Chapter 4, Mishnah 7) – and we don’t say that he is not permitted to in order as to not embarrass whomever that lacks it.
שלא כתב לה – the supplement from his knowledge/desire, other than on the condition of marrying her.
והיא כותבת – even though she did not receive [everything], she pardons and writes that she received it.
רמ"א כו' – and the Halakha is according to Rabbi Meir in his decrees (i.e., that a virgin receives two hundred Zuz and a widow receives 100 Maneh or else it is fornication).