Mishnayos Kesuvos Perek 13 Mishnah 11
Change text layout:
כתובות פרק י"ג משנה י"א
All may force their family to ascend to Eretz Yisrael, i.e., one may compel his family and household to immigrate to Eretz Yisrael, but all may not remove others from Eretz Yisrael, as one may not coerce one’s family to leave. Likewise, all may force their family to ascend to Jerusalem, and all may not, i.e., no one may, remove them from Jerusalem. Both men and women may force the other spouse to immigrate to Eretz Yisrael or to move to Jerusalem. The mishna lists other halakhic distinctions between various geographic locations: If one married a woman in Eretz Yisrael and divorced her in Eretz Yisrael, and the currency of the sum in the marriage contract was not specified, he gives her the sum of her marriage contract in the currency of Eretz Yisrael. If one married a woman in Eretz Yisrael and divorced her in Cappadocia, where the currency holds greater value, he gives her the currency of Eretz Yisrael. If one married a woman in Cappadocia and divorced her in Eretz Yisrael, he likewise gives her the currency of Eretz Yisrael. Rabban Shimon ben Gamliel says: He gives her the currency of Cappadocia. Everyone agrees that if one married a woman in Cappadocia and divorced her in Cappadocia, he gives her the currency of Cappadocia.
הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין. הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין, אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים (וְאֶחָד עֲבָדִים). נָשָׂא אִשָּׁה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹטְקִיָּא, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְקַפּוֹטְקִיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקִיָּא. נָשָׂא אִשָּׁה בְקַפּוֹטְקִיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹטְקִיָּא, נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקִיָּא:
Bartenura
הכל מעלין. את כל בני ביתו אדם כופה לעלות עמו לירושלים, ואפילו אם קנה עבד עברי ילך העבד אחריו על כרחו, ואפילו מנוה היפה לנוה הרע, ואפילו מעיר שרובה ישראל לעיר שרובה עובדי כוכבים:
ואין הכל מוציאין. ואין מוציאין שום אדם:
אחד האנשים ואחד הנשים. אם הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, תצא בלא כתובה. ואם היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, יוציא ויתן כתובה:
קפוטקיא. היא כפתור. וקורין לה בערבי דמא״ת. ומעותיה גדולות ושוקלות יותר משל ארץ ישראל. ומשום דכתובת אשה מדברי סופרים, הקלו בה לפרוע אותה בפחות שבמעות. ורבן שמעון בן גמליאל סבר כתובה דאורייתא, ומשום הכי אזיל בה לחומרא. ולית הלכתא כוותיה:
הכל מעלין – a person may force all the members of his household to make Aliyah with him to Jerusalem, and even if he purchased a Hebrew slave, that slave should go after him against his will, and even from a nice neighborhood to a bad neighborhood, and even from a city whose majority was Israelite to a city whose majority was idolatrous.
ואין הכל מוציאין – and we do not remove any individual [from Jerusalem].
אחד האנשים ואחד הנשים – If he (i.e., the husband) says to make Aliyah and she says that she doesn’t make Aliyah, she should be divorced without her Ketubah [monies], but if she states that [that she wants to make] Aliyah and he he says not to make Aliyah, he should divorce her and give her her Ketubah [monies].
קפוטקיא – this is Caphtor, and we call it Dima’t in Arabic. Its monies are large and weigh more than tose of the land of Israel. But because the Ketubah/marriage contract of a woman is from the words of the Scribes, they were lenient concerning it to pay her off with the least [amount of] money. But Rabbi Shimon ben Gamaliel holds that the Ketubah is from the Torah, and because of this, he goes according to the stricter position in this. But, the Halakah is not according to him.