Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 22 Mishnah 9

כלים פרק כ"ב משנה ט׳


A [wooden] block which was painted red or saffron, or was polished: Rabbi Akiva says that it is susceptible to uncleanness, But the sages say that it remains clean unless [a seat] was carved out. A small basket or a big one that was filled with straw or other soft material remains clean [even] if it was prepared as a seat. But if it was plaited over with reed-grass or with a cord it becomes susceptible to uncleanness.

כֹּפֶת שֶׁסֵּרְקוֹ, וְכִרְכְּמוֹ, וַעֲשָׂאוֹ פָנִים, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, עַד שֶׁיָּחֹק בּוֹ. הַסַּל וְהַכַּלְכָּלָה שֶׁמִּלְאָן תֶּבֶן אוֹ מוֹכִין, הִתְקִינָן לִישִׁיבָה, טְהוֹרִין. סֵרְגָן בְּגֶמִי אוֹ בִמְשִׁיחָה, טְמֵאִין:


כופת (a block with a concave top to sit upon/bolster, stool) – a thick and wide piece of wood, and this is implied in his explanation in the Tosefta (see Tosefta Demai, Chapter 1, Halakha 11 and see also Tosefta Kelim Bava Batra, Chapter 2, Halakha 1).

סרקו – which was painted.

וכרכמו (which was varnished) – which was colored with crocus/saffron.

ועשאו פנים (or was polished) – he invalidated it with an adze and made it smooth with a tool for planning wood, that it should have a nice appearance.

רבי עקיבא מטמא – for it is for sitting.

וחכמים מטהרין – for it is considered like a plain piece of wood.

עד שיחק בו (until he will make a hollow on it) – until he hollows out a place of sitting.

התקינו לישיבה – from impurity through treading/Midras, because they are not made for sitting and knowledge of it was abolished among all people.

סרגן בגמי (if he plaited them over with reed-grass) – on their openings, in the manner that they plait the beds.

טמאין – that the straw and the hackled wool/a soft spongy substance won’t be able to fall, and they are appropriate for sitting.

כופת. חתיכת עץ עבה ורחבה. והכי משמע פירושו בתוספתא:

סרקו. ציירו:

וכרכמו. צבעו בכרכום:

ועשה בו פנים. פסלו במעצד והשוהו ברהיטני, שיהיו נראים לו פנים יפים:

רבי עקיבא מטמא. דמושב הוא:

וחכמים מטהרין. דכחתיכת עץ בעלמא חשיב:

עד שיחוק. שיחקוק בו מקום ישיבה:

התקינן לישיבה טהורים. ממדרס. לפי שאין עשויין לישיבה ובטלה דעתו אצל כל אדם:

סירגן בגמי. על פיהן, כדרך שמסרגין את המטות:

טמאין. דאין התבן והמוכין יכולין ליפול, וחזי לישיבה: