Mishnayos Keilim Perek 17 Mishnah 11
Change text layout:
כלים פרק י"ז משנה י"א
Sometimes they stated a smaller measure: Liquid and dry measures were measured with the Italian standard which was the one that was used in the wilderness. Sometimes they stated a measure that varied according to the individual concerned: One who takes the handful of a minhah, One who takes both hands full of incense, One who drinks a cheek full on Yom Kippur, And the two meals for an eruv, The quantity being the food one eats on weekdays and not on Shabbat, the words of Rabbi Meir. Rabbi Judah says: as on Shabbat and not as on weekdays. And both intended to give the more lenient ruling. Rabbi Shimon says: two thirds of a loaf, when three [loaves] are made of a kav. Rabbi Yohanan ben Beroka says: not less than a loaf that is purchased for a pundium when the price of wheat is four se'ah for a sela’.
וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדָּה דַקָּה, מִדּוֹת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ שִׁעוּרָן בָּאִיטַלְקִי, זוֹ מִדְבָּרִית. וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ, הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם, הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה, וְהַחוֹפֵן אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַשּׁוֹתֶה כִמְלֹא לֻגְמָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לָעֵרוּב, מְזוֹנוֹ לְחֹל אֲבָל לֹא לְשַׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְשַׁבָּת אֲבָל לֹא לְחֹל. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְכַּוְּנִין לְהָקֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִשְּׁתֵּי יָדוֹת לְכִכָּר, מִשָּׁלֹשׁ לְקָב. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, מִכִּכָּר בְּפֻנְדְּיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסָלַע:
Bartenura
במדה דקה. של מדבר קרויה מדה דקה. לפי שיש מדברית ירושלמית וציפורית, ומדברית קטנה שבכולן:
מדות הלח. הין וחצי הין:
והיבש. עשרון וחצי עשרון:
באיטלקי. במדה של איטליאה של יון. וזו היא מדברית שהיתה בימי משה:
כפי מה שהוא אדם. בין קטן ובין גדול:
קומץ המנחה. דכתיב (ויקרא ב׳:ב׳) וקמץ ממנו מלוא קומצו:
וחפני קטורת. של יוה״כ, דכתיב (שם ט״ז) ומלא חפניו קטורת סמים דקה:
כמלוא לוגמיו. אם שתה מלוא לוגמיו ביוה״כ חייב. ולפי לוגמיו של שותה משערינן:
כמזון שתי סעודות לעירוב. עירובי תחומין אינו בפחות ממזון שתי סעודות:
מזונו לחול. כמזון לשתי סעודות של חול שאוכל מעט, ולא כמזון שתי סעודות של שבת דאכיל טפי, משום דבסים תבשיליה, ורווחא לבסומי שכיח:
לשבת אבל לא לחול. דאדרבה, שתי סעודות של שבת פחותים משתי סעודות של חול, כיון דבשבת סעיד שלש סעודות, אינו מרבה לאכול בכל סעודה:
ואלו ואלו מתכוונים להקל. כל אחד מהן מתכוין למעט בככר של עירוב:
משתי ידות לככר משלש לקב. די לעירוב בשתי ידות של ככר של שלש ככרות לקב, נמצא ככר שלם שלישית הקב, ושתי ידותיה הוי ככר של עירוב:
מככר בפונדיון. ככר הלקוח בפונדיון מן הנחתום כשנמכרים ארבע סאים בסלע. וארבע סאים הן עשרים וארבעה קבין שכל סאה היא ששה קבין, והסלע היא ארבעה דינרים, והדינר שש מעין, נמצא הסלע עשרים וארבע מעין, ונמצא כ״ד קבין לכ״ד מעין קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונים, הרי הככר הנמכר בפונדיון הוא חצי קב, אבל מפני שהחנוני רוצה להשתכר, ויציאת האפיה והטחינה, לא יהיה הככר הנמכר בפונדיון כשנמכרים ארבע סאין בסלע אלא רובע קב, והרובע האחר הולך בשכר החנוני ויציאת האפיה והטחינה. הרי ככר הלקוח בפונדיון הוא רובע הקב, דהיינו שש ביצים, והוא שיעור שתי סעודות, והיינו ככר של עירוב. וכן הלכה:
במדה דקה (a smaller measure) – of the wilderness, it is called the smaller measure, because there is the Jerusalem wilderness and the Tzipori/Sepphoris [measurement] (in the Upper Galilee), but the wilderness one is smaller than all of them.
מדות הלח – a Hin (i.e., twelve LOG or 72 egg bulks) and one-half of a Hin.
והיבש – the Issaron (i.e., one-tenth of an Ephah) and the half-Issaron.
באיטלקי in the Italian measurement of Greece, and this is the wilderness one that existed at the time of Moses.
כפי מה שהוא אדם – whether small or large [as in the size of the person].
קומץ המנחה (the handful of the meal-offering) – as it is written (Leviticus 2:2): “[The priest] shall scoop out of it a handful [of its choice flour and oil, as well as all of its frankincense].”
וחפני קטורת (and he takes both hands full of incense) – of Yom Kippur, as it is written (Leviticus 16:12): “and two handfuls of finely ground aromatic incense.”
כמלוא לוגמיו ([and drinks] a mouthful ) – if he drank a mouthful on Yom Kippur, he is liable. And according to the mouthful of the person who drinks we measure/estimate.
כמזון שתי סעודות ולעירוב – the joining of borders is not with less than food for two meals.
מזונו לחול – like the food for two meals of a weekday when he eats a little bit, but not like the food for two meals on Shabbat that he eats more because of the sweetness of his cooking, it is found that for delicacies there is always room.
לשבת אבל לא לחול – for on the contrary, two meals of the Sabbath day are less than two meals of the weekday, because a person eats three meals on Shabbat and he doesn’t increase his eating at each meal.
ואלו ואלו מתכוונים להקל (these and those intend to give the more lenient ruling) – each one of them intendents to lessen the loaf of the Eruv.
משתי ידות לככר משלש לקב ([it should consist] of two-thirds of a loaf [of a size] three to the Kab)-it is enough for an Eruv with two-thirds of loaf of [a size] three loaves to the Kab. It is found that a complete loaf is one-third of a Kab, and its two-thirds of a loaf is a loaf of the Eruv.
מככר בפונדיון – a loaf that is purchased with a Pundiyon/Dupondium (a Roman coin equal to two I ssar/16 Perutot) from the baker when four Seah of what are worth one Sela. And four Seah are twenty-four Kab that each Seah is six Kabim. And the Sela is four Denarim and the Denar is worth six Ma’ah, and he Ma’ah is worth two Pundiyonim, therefore, the loaf that is sold for Pundiyon is one-half of Kab. But because the shopkeeper wishes to make a profit, and the costs of baking and grinding , the loaf will not be sold for a Pundiyon when they are sold four Seah for a Sela, but rather one-quarter of a Kab, and the other one-quarter goes to the profit of the shopkeeper and the expenses of baking and grinding. Therefore, a loaf that is purchased for a Pundiyon is one-quarter of a Kab, which is six eggs, and it is the measurement of two meals, which is the loaf of the Eruv. And this is the Halakha (according to Rabbi Yohanan ben Beroka).