Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 15 Mishnah 6

כלים פרק ט"ו משנה ו׳


Ordinary harps are susceptible to impurity, but the harps of Levites are clean. All liquids are susceptible to impurity, but the liquids in the Temple slaughtering house are clean. All scrolls convey impurity to the hands, excepting the scroll of the Temple courtyard. A wooden toy horse is clean. The belly-lute, the donkey-shaped musical instrument and the erus are susceptible to impurity. Rabbi Judah says: the erus is susceptible to sitting impurity since the wailing woman sits on it. A weasel-trap is susceptible to impurity, but a mouse- trap is clean.

נִבְלֵי הַשָּׁרָה, טְמֵאִין. וְנִבְלֵי בְנֵי לֵוִי, טְהוֹרִין. כָּל הַמַּשְׁקִין, טְמֵאִין. וּמַשְׁקֵה בֵית מַטְבְּחַיָּא, טְהוֹרִין. כָּל הַסְּפָרִים מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, חוּץ מִסֵּפֶר הָעֲזָרָה. הַמַּרְכּוֹף, טָהוֹר. הַבַּטְנוֹן, וְהַנִּקְטְמוֹן, וְהָאֵרוּס, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָאֵרוּס טָמֵא מוֹשָׁב, מִפְּנֵי שֶׁהָאַלָּיִת יוֹשֶׁבֶת עָלָיו. מְצֻדַּת הַחֻלְדָּה, טְמֵאָה. וְשֶׁל הָעַכְבָּרִין, טְהוֹרָה:


נבלי השירה – harps that they sing with them. The language of lyre and harp (i.e., secular music).

טמאין – that the lyres and harps are profane and are perforated to the side of the strings in order to produce the sound of the melody. And it is the manner of those of play to leave within them the money that they collect from people who come to listen. And it is carried both full and empty.

נבלי בני לוי – who play on the platform [of the Temple].

טהורין – they are not made to place money in them, and they are not made to receive anything.

כל המשקין טמאין – each one of the seven liquids which are water, wine, oil, honey, milk, blood [and] dew, are susceptible to receive ritual defilement, and make fit the seeds to receive ritual defilement.

ומשקה בית מטבחיא – the water and the blood that are in the slaughterhouse that is in the Temple courtyard.

כל הספרים מטמאין את הידים – because at the outset, they would hide the food of the heave-offering with the Torah scrolls, for they said: “this is holy, and that is holy,” since they saw that these Scrolls came to a loss, that the mice that would be found near the foods would cause loss to them, they (i.e., the Sages) decreed that all Scrolls of all Holy Writings defile the heave-offering through their contact, they decreed further that the hands that touch the Scrolls would be second-level of ritual defilement and would invalidate the heave-offering [for the Kohanim].

מספר העזרה – The Torah scroll that the High Priest reads from in the Women’s Court on Yom Kippur, for one should not be concerned lest they place food-stuffs of heave-offering near it, because of his fear and its importance.

מרכוף (name of a musical instrument made stationary) – a wooden horse that the jesters/scoffers make to ride upon to make fun of.

הבטנון (a sort of bagpipe, cittern fastened around the body; workingman’s pinafore, lute) – a large musical instrument, that the player rests on his stomach. And they call it TZITRA in the foreign language.

הנקטמון – a kind of musical instrument made in the form of a leg of wood that a person makes whose leg was cut/severed.

הארוס (drum) – made like a kind of sieve whose walls are round and they stretch thin leather over its mouth and strike it with a mallet and it produces a clear sound. TAMBOROV in the foreign tongue (i.e., tambourine).

טמא מושב – if a person with gonorrhea or a woman with a flux, a menstruating woman or a woman who gave birth to a child sat upon it, it becomes a primary form of Levitical impurity to ritually defile people [and] to ritually defile clothing. For it is a vessel that is special for sitting.

שהאלית – that is to say those [women] who sing dirges and howl sit upon it, for they would regularly eulogize and sing dirges through the melody of that instrument. And such is the custom today in the countries of the Ishmaelites.

אלית (the female wailer) – it is the language of (Joel 1:8): “Lament – like a maiden girt with sackcloth [for the husband of her youth!]"אלי כבתולה חגרת-שק [על-בעל נעוריה]". But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

מצודת החולדה טמאה – because it has upon it the form of a vessel, which is not the case regarding the trap of the mouse.

נבלי השרה. נבלים שמשוררים בהם. לשון נבל וכנור:

טמאין. שהנבלים והכנורות חלולים הם ומנוקבים לצד הנימין להשמיע קול הנגון, ודרך המנגנים להניח בתוכן המעות שמקב. צין מבני אדם הבאים לשמוע, והוי ליה מיטלטל מלא וריקן:

נבלי בני לוי. המנגנים על הדוכן:

טהורין. שאינן עשויין לתת בתוכן מעות, ואין עשויין לקבל:

כל המשקין טמאין. כל אחד משבעה משקין. שהן, מים יין שמן דבש חלב דם טל, מקבלין טומאה, ומכשירין הזרעים לקבל טומאה:

ומשקה בית מטבחיא. המים והדם שבבית המטבחים שבעזרה:

טהורין. שהם אינם מקבלין טומאה, ולא מכשירין האוכלים לקבל טומאה:

כל הספרים מטמאין את הידים. לפי שבתחלה היו מצניעים אוכלים של תרומה אצל ס״ת, דאמרי האי קודש והאי קודש, כיון דחזו דקאתו ספרים לידי פסידא, שהעכברים שהיו מצויין אצל האוכלים היו מפסידים אותן, גזרו שיהיו הספרים כל כתבי הקודש פוסלים את התרומה במגען, וגזרו עוד שהידים הנוגעות בספרים יהיו שניות לטומאה ופוסלות את התרומה:

מספר העזרה. ספר תורה שכהן גדול קורא בו בעזרת נשים ביום הכיפורים. דליכא למיחש שמא ישימו אוכלים של תרומה אצלו, מפני מוראו וחשיבותו:

מרכוף. סוס של עץ שעושים הליצנים לרכוב עליו לצחק בו:

הבטנון. כלי נגון גדול, שהמנגן בו סומכו על בטנו. וקורים לו בלע״ז ציטר״א:

הנקטמון. מין כלי של נגון עשוי בצורת רגל של עץ שעושה מי שנחתכה רגלו:

והארוס. עשוי כמין נפה שדפנותיה עגולות ושוטחין על פיו עור דק, ומכין עליו במקל ומוציא קול צלול. ובלע״ז טמבור״ו:

טמא מושב. אם ישב עליו זב וזבה נדה ויולדת, נעשה אב הטומאה לטמא אדם לטמא בגדים. דכלי המיוחד לישיבה הוא:

שהאליית. כלומר המקוננת ומיללת יושבת עליו, לפי שרגילין לספוד ולקונן ע״י נגון של אותו כלי. וכן המנהג היום בארצות הישמעאלים:

אליית. לשון אלי כבתולה חגורת שק (יואל א׳:ח׳). ואין הלכה כר׳ יהודה:

מצודת החולדה טמאה. שיש עליה צורת כלי. משא״כ למצודת עכבר: