Mishnayos Gittin Perek 3 Mishnah 2
Change text layout:
גיטין פרק ג׳ משנה ב׳
With regard to a scribe who writes the standard part [tofes] of bills of divorce in advance, so that when one requests a bill of divorce, he will need to add only the details unique to this case, he must leave empty the place in the bill of divorce for the name of the man, and the place for the name of the woman, and the place for the date. If a scribe writes the standard part of loan documents, he must leave empty the place of the name of the lender, the place of the name of the borrower, the place of the amount of the money being loaned, and the place of the date. If the scribe writes the standard part of documents of sale of land, he must leave empty the place for the name of the purchaser, and the place for the name of the seller, the place for the amount of the money for which the land is being purchased, the place for the description of the field that is being purchased, and the place of the date when the sale occurs. This is necessary due to the ordinance, as the Gemara will explain. Rabbi Yehuda invalidates all of these documents if their standard parts were written in advance. Rabbi Elazar deems all of them valid except for bills of divorce, as it is stated in the Torah: “And he writes for her” (Deuteronomy 24:1), indicating that he must write the bill of divorce for her sake. Therefore, one may not write even the standard part of the bill of divorce in advance, as that would not qualify as writing the bill of divorce for her sake.
הַכּוֹתֵב טָפְסֵי גִטִּין, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִלְוֶה, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה, מְקוֹם הַלֹּוֶה, מְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַזְּמַן. שְׁטָרֵי מִקָּח, צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר וּמְקוֹם הַמָּעוֹת וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה וּמְקוֹם הַזְּמַן, מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל בְּכֻלָּן. רַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּן, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד) וְכָתַב לָהּ, לִשְׁמָהּ:
Bartenura
הכותב טופסי גיטין. סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים:
צריד שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן. ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם:
מפני התקנה. התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין:
רבי יהודה פוסל בכולן. דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין:
ר״א מכשיר בכולן. דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין:
חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשניה. וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה בר״א:
הכותב טופסי גיטין – A scribe who wants that they should be ready at hand with him, for there are times when a person comes to hire him [to write a Jewish bill of divorce] and he is preoccupied with other documents.
צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקים הזמן – And in the Gemara, it adds even a place for [the phrase] “you are permitted to any man.”
מפני התקנה – They permitted him to write blank forms of Jewish divorce bills and other documents not for their sake, because of the scribal ordinance that they be ready at hand with him, as long as he leaves space for the part of the document that makes it binding to write it for its own sake. And we decree that the part of the document that makes it valid for writing other documents because of the part of the document that makes bills of Jewish divorce valid.
רבי יהודה פוסל בכולן – For he decreed the blank forms of other documents on account of the parts of the document that make them binding, and other documents on account of Jewish bills of divorce.
ר"א מכשיר בכולן – for he did not decree other documents on account of bills of Jewish divorce.
חוץ מגטי נשים שנאמר "וכתב לה" – לשמה – And they decree that the blank forms of the document (for a Jewish bill of divorce) on account of the parts of the document that make them binding. But, the Halakha is according to Rabbi Eliezer [which are not permitted – as they must be written explicitly for the sake of the divorce and for that particular couple].