Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Eruvin Perek 1 Mishnah 1

עירובין פרק א׳ משנה א׳


If an alleyway is enclosed on three sides with courtyards opening into it from three sides, and the fourth side opens into a public domain, it is prohibited by rabbinic law to carry objects in it on Shabbat. However, carrying in an alleyway under those circumstances is permitted if a cross beam is placed horizontally over the entrance to the alleyway. The mishna teaches that if the cross beam spans the entrance to an alleyway at a height above twenty cubits, one must diminish the height of the cross beam so that it is less than twenty cubits. Rabbi Yehuda says: He need not diminish it, since the cross beam enables one to carry in the alleyway even at that height. If the entrance to the alleyway is wider than ten cubits, one must diminish its width. However, if the entrance to the alleyway has the form of a doorway, i.e., two vertical posts on the two sides, and a horizontal beam spanning the space between them, even if it is wider than ten cubits, he need not diminish it, as it is then regarded as an entrance, rather than a breach, even if it is very wide.

מָבוֹי שֶׁהוּא גָבוֹהַּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, יְמַעֵט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ. וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, יְמַעֵט. וְאִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵין צָרִיךְ לְמַעֵט:


מבוי – which is not wide sixteen cubits, even though it is open from its two points into the public domain; alternatively, it is sixteen cubits wide but it is not open, but one head is open to the public domain and the other head is closed, but from the Torah, it is permitted to carry in it without any repair, but the Rabbis made a decree against it, lest they come to carry in full public domain and they permitted with an establishment of a stake fastened in the ground (by the side of a wall, serving as a mark or as a fictitious partition for the purpose of enabling those who live in an ally to move objects on the Sabbath) or a beam/post so that it will have recognition/a sign. But if he placed the beam above twenty cubits high, he should lower it, meaning to say, he should lower the beam so that it will be lower than twenty cubits high, for higher than twenty cubits, it is not discernible to the eye/the eye is attracted, and if [his] beam has a ceiling (see Talmud Eruvin 3a – for different opinions of the meaning of his word), which means drawings/embroidery and is open even higher than twenty cubits, he does not have to lower it, for through these drawings/embroidery, it is discernible to the eye/the eye is attracted.

רבי יהודה אומר א"צ – for the reason of the beam is not because of recognition but because of a partition since we said, the mouth of the ceiling goes down and closes up, and since his is the case, what difference does it make within twenty [cubits] and/or higher than twenty [cubits], but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

והרחב מעשר אמות ימעט – for more than ten cubits, it is not called an opening, but rather a breach, and we require an opening. Therefore, he should reduce the width of the entrance and reduce it to ten [cubits] or less.

ואם יש לו צורת פתח – in every place where the Sages stated “a form of a doorway” (in width), even if his a reed from here and a reed from there ten handbreadths high or more, and a reed on top of them, even though it doesn’t touch them and even though it is higher than them more than three handbreadths. And all of the cubits that are taught in this Mishnah and in all of [Tractates] Eruvin, and Sukkah and Kilayim, a cubit is six handbreadths and each handbreadth is four fingers with the thumb, but sometimes one needs to measure a “sorrowful” (pressed together) handbreadth (i.e., four fingers closely joined), meaning to say, that one should not make a space in the fingers with the thumb between one to the other, but rather, they would be pressed against each other and touching each other, and sometimes, one must make a space between each digit so that they do not touch each other and this is called the liberal (or smiling) handbreadth. How is this the case? At the time when the measurement Is with the “sorrowful” (pressed together) handbreadth, it is stringent such as an alley entrance which is higher than twenty cubits, he should lower it, and a Sukkah which higher than twenty cubits is invalid, we measure with a “sorrowful” handbreadth, but at the time when the measurement is with a liberal (or “smiling”) handbreadth which is stringent, such as an alleyway entrance, its height cannot be less than ten handbreadths; a Sukkah which is higher than ten handbreadths, we measure with the liberal handbreadth.

מבוי. שאינו רחב שש עשרה אמה אעפ״י שהוא פתוח משני ראשיו לרה״ר, אי נמי רחב שש עשרה אמה ואינו מפולש אלא ראשו אחד פתוח לרה״ר וראשו אחד סתום. ומן התורה שרי לטלטולי ביה בלא שום תקון, ורבנן הוא דגזור עליה דלמא אתי לטלטולי ברשות הרבים גמור, ושריוה בתקנתא דלחי או קורה דתיהוי ליה הכירא. ואם הניח את הקורה למעלה מעשרים אמה ימעט, כלומר ישפיל את הקורה עד שתהיה למטה מעשרים, דלמעלה מעשרים לא שלטא בה עינא. ואם יש בקורה [זו] אמלתרא פירוש ציורים ופתוחים, אפילו למעלה מעשרים אמה א״צ למעט, שע״י אותם הציורים שלטא בה עינא:

רבי יהודה אומר א״צ. דטעמא דקורה לאו משום הכירא אלא משום מחיצה, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, וכיון שכן הוא מה לי בתוך עשרים מה לי למעלה מעשרים. ואין הלכה כר״י:

והרחב מעשר אמות ימעט. דטפי מעשר אמות לא מקרי פתח אלא פרצה, ואנן פתח בעינן, הלכך ימעט רוחב כניסתו ויעמידנו על עשר או על פחות:

ואם יש לו צורת פתח. בכל מקום שאמרו חכמים צורת פתח הוא אפילו קנה מכאן וקנה מכאן גבוהים עשרה טפחים או יותר וקנה על גביהן ואע״פ שאינו נוגע בהן ואע״פ שגבוה מהן יותר משלשה טפחים. וכל האמות השנויות במשנה זו ובכל עירובין וסוכה וכלאים, הם אמה בת ששה טפחים, וכל טפח ארבע אצבעות בגודל, אלא שפעמים צריך למדוד בטפח עצב, כלומר שלא ישים ריוח באצבעות הגודל בין זו לזו אלא יהיו מצומצמות ונוגעות זו בזו, ופעמים צריך ליתן ריוח בין גודל לגודל שלא יהיו נוגעים זה בזה, וזהו הנקרא טפח שוחק. כיצד, בזמן שהמדידה בטפח עצב היא לחומרא, כגון מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט, וסוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה, מודדים בטפח עצב. ובזמן שהמדידה בטפח שוחק הוא לחומרא, כגון מבוי אין גבהו פחות מעשרה טפחים, סוכה אין גבהה פחות מעשרה טפחים, מודדין בטפח שוחק, וכן לעולם: