Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Eruchin Perek 8 Mishnah 4

ערכין פרק ח׳ משנה ד׳


A person may dedicate, for sacred or priestly use, some of his flock and some of his cattle, and some of his Canaanite slaves and maidservants, and some of his ancestral field. But if he dedicated all that he has of any type of property, they are not dedicated, i.e., the dedication does not take effect; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Elazar ben Azarya said: If for the Most High a person may not dedicate all his property, it is all the more so the case that a person should spare his property and not give all of it to others.

מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, מֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ. וְאִם הֶחֱרִים אֶת כֻּלָּן, אֵינָן מֻחְרָמִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מָה אִם לַגָּבֹהַּ, אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחֲרִים אֶת כָּל נְכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּהֵא אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת חָס עַל נְכָסָיו:


מחרים אדם מצאנו – from part of his sheep. He says: Behold, they are property set apart for the priest’s use,” and he gives them to the Kohen.

ואם החרים את כולן – that he did not leave for himself anything.

אינן מוחרמין – as it states in Scripture (Leviticus 27:28): “But of all that anyone owns, [be it man or beast or land of his holding, nothing that he has proscribed for the LORD may be sold or redeemed],” and from his ancestral land. "מכל אשר לו"/"but of all [that anyone] owns", these are the movable properties, but not all the movables." "מאדם/anyone – these are the his slaves and Canaanite maidservants, but not all of them. "משדה אחוזתו"/”from land of his holding” – but not all of it. But the Halakah is not according to Rabbi Eleazar ben Azariah, but rather, ab initio, one should not dedicate all of it for priest’s or sacred use, but if he did dedicate it, the are considered dedicated for priestly and/or sacred use.

להיות חס על מכסיו – that he will not squander/give them away to a non-Kohen.

מחרים אדם מצאנו. מקצת צאנו. אומר הרי הן חרם ונותנן לכהן:

ואם החרים את כולן. שלא שייר לעצמו כלום:

אינן מוחרמין. דאמר קרא (ויקרא כ״ז:כ״ח) מכל אשר לו מאדם ומשדה אחוזתו. מכל אשר לו, אלו מטלטלין, ולא כל מטלטלין. מאדם, אלו עבדיו ושפחותיו כנענים, ולא כולן. ומשדה אחוזתו, ולא כולה. ואין הלכה כר׳ אלעזר בן עזריה, אלא לכתחילה לא יחרים את כולן, אבל אם החרים, מוחרמים:

להיות חס על נכסיו. שלא יבזבזם להדיוט: