Mishnah.org Logo
Perek 1

Mishnayos Eduyos Perek 1 Mishnah 12

עדיות פרק א׳ משנה י"ב

12
These are subjects concerning which Beth Hillel changed their mind and taught according to the opinion of Beth Shammai:A woman who came from overseas and said: “My husband died” may be married again; “My husband died [without children]” she must be married by her husband’s brother (the levir). But Beth Hillel says: “We have heard so only in the case of one who came from the harvesting.” Beth Shammai said to them: “It is the same thing in the case of one who came from the harvesting or who came from the olive-picking or who came from overseas; they mentioned harvesting only because that is how it happened.” Then Beth Hillel changed their mind and taught according to Beth Shammai. Beth Shammai says: “She may be married again and take her kethubah payment.” But Beth Hillel says: “She may be married again but may not take her kethubah payment.” Beth Shammai said to them: “You have permitted the graver matter of a forbidden marriage, should you not permit the lighter matter of property?” Beth Hillel said to them: “We have found that brothers do not inherit on her statement.” Beth Shammai said to them: “Do we not infer it from her marriage document in which he writes to her ‘That if you be married to another you shall take what is written for you’?” Then Beth Hillel changed their mind and taught according to the opinion of Beth Shammai.

אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁחָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמְרָה מֵת בַּעְלִי, תִּנָּשֵׂא. מֵת בַּעְלִי, תִּתְיַבֵּם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בְּבָאָה מִן הַקָּצִיר בִּלְבָד. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, אַחַת הַבָּאָה מִן הַקָּצִיר וְאַחַת הַבָּאָה מִן הַזֵּיתִים וְאַחַת הַבָּאָה מִמְּדִינַת הַיָּם, לֹא דִבְּרוּ בַקָּצִיר אֶלָּא בַהֹוֶה. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמָּאי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, תִּנָּשֵׂא וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, הִתַּרְתֶּם אֶת הָעֶרְוָה הַחֲמוּרָה, לֹא תַתִּירוּ אֶת הַמָּמוֹן הַקָּל. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל, מָצִינוּ שֶׁאֵין הָאַחִים נִכְנָסִין לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתֻבָּתָהּ נִלְמֹד, שֶׁהוּא כוֹתֵב לָהּ, שֶׁאִם תִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר, תִּטְּלִי מַה שֶּׁכָּתוּב לִיךְ. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי:

י"ב

אלא בבאה מן הקציר – like the event that took place that some people went to harvest wheat and a snake bit one of them and he died, and she came and announced in the Jewish court, and they sent out and found that it was according to her words. But they did not permit it (i.e., for her to re-marry), other than it was an example that the matter be something that is close by, but [if she is coming] from abroad, she is not believed.

אלא בהווה – it was an event that took place such as it was, and the same law applies to the rest of the places.

שאין האחים נכנסין – to the inheritance of her husband, for the All-Merciful said (Deuteronomy 19:15): “A case can be valid only on the testimony of two witnesses or more,” and concerning her marriage they (i.e. the Rabbis) were lenient because of her disability to remarry (see Yevamot 88a – as regards testimony to her husband’s death to prevent the eventuality of “widowhood in life.”).

מפני כתובתה – from the formulation that they established to write in the document of the marriage contract/Ketubah.

כשתנשאי לאחר – for behold she is married and afterwards can take [the monies] of her Ketubah.

אלא בבאה מן הקציר. כמעשה שהיה שהלכו בני אדם לקצור חטין ונשכו נחש לאחד מהן ומת, ובאה והודיעה בב״ד ושלחו ומצאו כדבריה. ולא התירו אלא דוגמתו שיהא הדבר קרוב, אבל ממדינת הים אינה נאמנת:

אלא בהווה. מעשה שהיה כך היה, והוא הדין לשאר מקומות:

שאין האחין נכנסין. לנחלת בעלה, דרחמנא אמר על פי שני עדים. וגבי נשואים דידה הוא דאקילו משום עיגונה:

ממפר כתובתה. מנוסח שהתקינו לכתוב בשטר כתובה:

כשתנשאי לאחר. והרי היא נישאת וא״כ תטול כתובתה: