Mishnah.org Logo
Perek 6

Mishnayos Demai Perek 6 Mishnah 8

דמאי פרק ו׳ משנה ח׳

8
Two men who rented a field [for a share in the produce], or inherited [a field], or became partners in it: the one [who tithes] may say to the other [who does not tithe], “You take the wheat which is in this place and I will take the wheat which is in that place.” Or, “You take the wine which is in this place and I will take the wine which is in that place.” But he may not say to him: “You take the wheat and I will take the barley,” or, “You take the wine and I will take the oil.”

שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַאֲרִיסוּת, אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ, יָכוֹל הוּא לוֹמַר, טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים, טֹל אַתָּה יַיִן וַאֲנִי אֶטֹּל שָׁמֶן:

ח׳

טול אתה חטין שבמקום פלוני – here we are speaking that they divided a field when its crop is full grown (i.e., when it is with its standing crop) and grapes that are attached in the vineyard, therefore, there is a choice and we say: “this is his half that reaches [up to here] the one who separates tithes - tithes his [own] and that is enough. But above (i.e., in Mishnah 7), we are dealing with his part that is detached from the ground and there is no choice, for each and every stalk belongs to sharing partners and he needs to tithe on the portion of his colleague that is in his hand.

אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים – for one cannot say here that this is his portion that reaches him rather, that it is like they exchange with each other, and it is found that this one that tithes sells his portion to someone who does not tithe.

טול אתה חטין שבמקום פלוני. הכא מיירי שחלקו שדה בקמותיה וענבים המחוברים בכרם הלכך יש ברירה ואמרינן זהו חלקו המגיעו והמעשר מעשר את שלו ודיו. ולעיל איירי שחלקו בתלוש והתם אין ברירה דכל קלח וקלח של שותפים הוא וצריך לעשר דמאי על חלק חברו שבידו:

אבל לא יאמר לו טול אתה חטין ואני שעורים. דליכא למימר הכא זהו חלקו המגיעו אלא הוו כמחליפים זה לזה, ונמצא זה המעשר מוכר חלקו למי שאינו מעשר: