Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Demai Perek 1 Mishnah 4

דמאי פרק א׳ משנה ד׳


Demai may be used to make an eruv, and to make an [alley] partnership, and they recite a blessing over it, and they make an invitation [to recite Birkat Hamazon] over it, and one may separate [tithes] from it even when one is naked, or when it is twilight [on the eve of Shabbat]. And if he took out second tithe from it before the first tithe, it doesn’t matter. The oil with which the weaver greases his fingers is liable to [the rules of] demai, but [the oil] which the wool-comber puts on the wool is exempt from [the rules of] demai.

הַדְּמַאי, מְעָרְבִין בּוֹ, וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ, וּמְבָרְכִין עָלָיו, וּמְזַמְּנִין עָלָיו, וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ עָרוֹם, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. הָא אִם הִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁמֶן שֶׁהַגַּרְדִּי סָךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, חַיָּב בִּדְּמַאי. וְשֶׁהַסּוֹרֵק נוֹתֵן בַּצֶּמֶר, פָּטוּר מִן הַדְּמָאי:


מערבין בו – the joining of borders and the joining of courtyards.

ומשתתפין בו -the merging of alleyways and even though that he did not see it, because if he wanted, he could declare all his property ownerless and would be poor and it is appropriate for him, and this is taught in the Mishnah (Tractate Demai, Chapter 3, Mishnah 1): We feed the poor people doubtfully tithed produce, now also it is appropriate for him.

ומברכין עליו – the prayer after the meal/ברכת המזון.

ומזמנין עליו – and even though he ate while sinning hat he wasn’t poor, for if he wanted he could declare ownerless all his possessions and he would be poor and it would be appropriate for him.

ומפרישין אותו ערום – when he comes to separate from it the heave-offering of the tithe [for the Levite] and he Second Tithe, he is able to separate it and he is naked and does not need to make a blessing, for if he made a blessing, we require (Deuteronomy 23:15): “let your camp be holy,” but it is not.

בין השמשות – on the eve of the Sabbath, for when it doubtfully dark we tithe the doubtfully tithed, but we don’t tithe that which is definitely tithed.

אם הקדים מעשר שני לראשון – if he separated out the Second Tithe prior to his separating out the First Tithe in order to take the heave-offering of the tithe that is in it, it does not matter. What is not the case regarding definitely tithed where it teaches in the Mishnah (Tractate Maaser Sheni, Chapter 5, Mishnah 11) (Deuteronomy 26:13): “just as you commanded me,” but if he separated Second Tithe prior to the First [Tithe], he is not able to confess (Deuteronomy 26:5-10).

הגרדי – the weaver.

חייב בדמאי – for on his body he gives it and anointing is considered like drinking.

והסורק (the wool comber) – with a comb he places on the wool it is like oil to anoint/pour oil the utensils and he is exempt from tithing that which is doubtfully tithed.

מערבין בו. ערובי תחומין וחצרות:

ומשתתפין בו. שתופי מבואות ואע״ג דלא חזי ליה, מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה הוי עני וחזי ליה דהא תנן מאכילין את העניים דמאי השתא נמי חזי ליה:

ומברכין עליו. ברכת המזון:

ומזמנין עליו. ואע״ג דאכל בעבירה דלאו עני הוא מגו דאי בעי מפקיר לנכסיה והוי עני וחזי ליה:

ומפרישין אותו ערום. כשבא להפריש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני יכול להפריש והוא ערום דלא בעי ברוכי, דאילו בעי ברוכי הא בעינן והיה מחניך קדוש (דברים כ״ג:ט״ו) וליכא:

בין השמשות. של ערב שבת, דספק חשיכה מעשרין את הדמאי ואין מעשרין את הודאי:

ואם הקדים מעשר שני לראשון. שהפריש מעשר שני של דמאי קודם שהפריש מעשר ראשון כדי ליטול תרומת מעשר שבו אין בכך כלום. מה שאין כן בודאי דתנן ככל מצותך אשר צויתני (שם כו) הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות:

הגרדי. האורג:

חייב בדמאי. שעל גופו הוא נותנו וסיכה כשתיה:

ושהסורק. הצמר במסרק נותן על הצמר הוי כשמן לסוך בו את הכלים ופטור מן הדמאי: