Mishnayos Chullin Perek 4 Mishnah 3
Change text layout:
חולין פרק ד׳ משנה ג׳
With regard to an animal whose fetus died in its womb and the shepherd reached his hand into the womb and touched the fetus, both in the case of a non-kosher animal and in the case of a kosher animal the fetus does not have the status of an animal carcass that imparts ritual impurity, and the shepherd remains ritually pure. Rabbi Yosei HaGelili says: In the case of a non-kosher animal it is impure, and in the case of a kosher animal it is pure. With regard to a woman whose fetus died in her womb and the midwife extended her hand into the womb and touched the fetus, the midwife is thereby rendered impure with the seven-day impurity imparted by a corpse, and the woman remains ritually pure until the offspring emerges from the womb.
בְּהֵמָה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהוֹשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בּוֹ, בֵּין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, בִּטְמֵאָה, טָמֵא, וּבִטְהוֹרָה, טָהוֹר. הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וּפָשְׁטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בוֹ, הַחַיָּה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד:
Bartenura
בבהמה טהורה טהור. מקל וחומר, ומה אם הועילה לו מחיצת אמו להתירו באכילה בשחיטתה אע״פ שהוא מת, לא תועיל לו כשהיא חיה לטהרו מלטמא. ובהמה טמאה מנלן, דאמר קרא (ייקרא י״א) וכי ימות מן הבהמה, זו בהמה טמאה. אשר היא לכם לאכלה, זו בהמה טהורה. איתקש בהמה טמאה לבהמה טהורה, מה בהמה טהורה עוברה טהור, אף בהמה טמאה עוברה טהור:
רבי יוסי הגלילי אומר בטמאה טמא. ומפיק ליה מקרא דכתיב (שם ה׳) או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה, וכי נבלת בהמה טמאה מטמאה ונבלת בהמה טהורה אינה מטמאה. אלא איזה, זה עובר שבטמאה טמא, ובטהורה טהור מקל וחומר. ובטמאה טמא דליכא קל וחומר ולא דרשינן הקישא. ואין הלכה כרבי יוסי:
החיה טמאה טומאת שבעה. ומדרבנן, גזירה שמא יוציא העובר את ראשו חוץ לפרוזדור והרי הוא כילוד ומטמא והחיה סבורה שעדיין הוא במעיה ואתי לטהורי. אבל ברועה שהושיט ידו למעי בהמה דקתני מתניתין טהור, ליכא למגזר הכי, מפני שרחם של בהמה גלוי וכי מפיק חזי ליה:
והאשה טהורה עד שיצא הולד. דאשה מרגשת בעצמה כשמוציא ראשו חוץ לפרוזדור ולא אתי לטהורי:
בבהמה טהורה טהור – from an a fortiori inference (see Tractate Hullin 70b), if [being inside] its mother is effective to permit it for consumption through its slaughter, even though it (i.e., the fetus) is dead, then should being inside its mother not also be effective to render it pure from the impurity of an animal carcass? And from where do we learn that the same applies regarding an unclean animal? For it states in Scripture (Leviticus 11:39): “If an animal that you may eat has died, anyone who touches its carcass shall be impure until evening.” [The phrase:” “If an animal…. has died,” this is an unclean animal; “that you may eat,” this is a clean–pure animal. A comparison of these juxtaposed “unclean animal” and “clean animal” – just as in a clean–pure animal, its fetus is pure, even in an unclean animal, its fetus is pure.
רבי יוסי הגלילי אומר בטמאה טמא – and he derives it from Scripture, as it is written (Leviticus 5:2): “Or when a person touches any impure thing -be it the carcass of an impure beast or the carcass of impure cattle,” Does the carcass of an impure beast defile and the carcass of a pure animal does not defile? But rather, which is it {that in an impure animal it defiles and that in a pure animal it doesn’t defile)? This is a [dead] fetus that is in the womb of an impure animal that is impure, and [a dead fetus] that is in a pure animal that is pure, from an a fortiori. But regarding the impure animal, there is no a fortiori [inference], and we don’t expound an analogy based upon biblical inference. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.
החיה טמאה טומאת שבעה – and it is from the Rabbis, as a decree lest the fetus bring forth its head outside the corridor–the lower end of the vagina or uterus, and he is like he was born and defiles and the midwife thinks that it (i.e., the fetus) is still in her womb and comes to be pure. But the shepherd who inserted his hand into the womb of the animal, as it is taught in our Mishnah is pure. We don’t make this decree, because the womb of the animal is revealed, and when it (i.e., the fetus) comes out, he sees it.
ואשה טהורה עד שיצא הולד – for the woman creates excitement for herself when it (i.e., the fetus) brings forth its head outside of the corridor–the lower end of the vagina or uterus, and he does not come to be purified (see Talmud Hullin 72a).