Mishnayos Chullin Perek 12 Mishnah 1
Change text layout:
חולין פרק י"ב משנה א׳
The mitzva of sending away the mother bird from the nest applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, and in the presence of the Temple and not in the presence of the Temple. It applies to non-sacred birds, but it does not apply to sacrificial birds. There are more stringent elements in the covering of the blood than in the sending away of the mother bird from the nest, as the covering of the blood applies to undomesticated animals and birds, to animals and birds that are readily available in one’s home, and to animals and birds that are not readily available and are hunted in the wild; and the sending of the mother bird from the nest applies only to birds, and applies only to birds that are not readily available. What are considered birds that are not readily available? They are any birds, even domesticated, that may fly away at any time, such as geese or chickens that nested in the orchard [pardes]. But if geese or chickens nested in the house, and likewise, with regard to domesticated pigeons [yonei hardisei’ot], one is exempt from sending away the mother bird.
שִׁלּוּחַ הַקֵּן, נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי הַבַּיִת, בְּחֻלִּין אֲבָל לֹא בְמֻקְדָּשִׁין. חֹמֶר בְּכִסּוּי הַדָּם מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן, שֶׁכִּסּוּי הַדָּם נוֹהֵג בְּחַיָּה וּבְעוֹף, בִּמְזֻמָּן וּבְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. וְשִׁלּוּחַ הַקֵּן, אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְעוֹף, וְאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְשֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. אֵיזֶהוּ שֶׁאֵינוֹ מְזֻמָּן. כְּגוֹן אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִין שֶׁקִּנְּנוּ בְפַרְדֵּס. אֲבָל אִם קִנְּנוּ בְּבַיִת, וְכֵן יוֹנֵי הַרְדְּסִיאוֹת, פָּטוּר מִשִּׁלּוּחַ:
Bartenura
שלוח הקן. אבל לא במוקדשין. משכחת מוקדשין דאילו היו חולין היו חייבים בשלוח הקן, כגון שהיה לו עוף והקדישו כשהוא ברשותו לבדק הבית וברח ומצאו אח״כ רובץ על הקן והכירו. אי נמי, כגון שהקדיש גוזלות של שובכו למזבח לעולת נדבה ואח״כ כשגדלו אותן גוזלות ברחו ויצאו וקננו במקום אחר, דמעיקרא כי אקדשינהו דידיה הוו וחל הקדש עלייהו, והשתא דמצאן לאו מזומן הוא, ואי הוו חולין הוו מחייבי:
ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן. דכתיכ כי יקרא, פרט למזומן:
שקננו בפרדס. שמרדו ויצאו מן הבית, ואינן חוזרות לבית ונעשו מדבריות. ופרדס לאו מזומן הוא מפני שיכולות לברוח:
הרדסיאות. שדרכן ליגדל עם בני אדם. ועל שם הורדוס המלך שהיה מתעסק בגידולן נקראו הרדסיאות על שמו:
שלוח הקן. אבל לא במקודשין –consecrated [birds] are found, for if they were non-holy, they would be liable for letting [the dam] go forth from the nest, such as the example where he had a bird and he consecrated it while it was in his domain for keeping the Temple in repair, but it escaped and he found it afterwards lying on the nest and he recognized it. Alternatively, such as the example when he consecrated pigeons of [his dove-cote] to the Altar for a free-will burnt offering, and afterwards when these pigeons grew up, they escaped and built a nest in another place, for at the outset, when he sanctified them, they were his, and sacred Temple property takes effect upon them, and now that he found them, they are not designated–at his disposal–captive but if they were profane, they would be נו
ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן – as it is written (Deuteronomy 22:5): “[If, along the road,] you chance upon [a bird’s nest], excluding one that is at your disposal [in your courtyard](see Sifre Deuteronomy 227).
שקננו בפרדס – that they rebelled and went out from the house, and they don’t return to the house and they become belonging to the desert. And an orchard is not designated because they can flee–escape.
הרדסיות – for it is their manner to be raised with people and in the name of King Herod who was engaged in raising them, they are called, Herodian doves, by his name.