Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Chullin Perek 11 Mishnah 2

חולין פרק י"א משנה ב׳


And how many are numerous? Beit Shammai say: It is at least two sheep, as it is stated: “That a man shall rear a young cow, and two sheep [tzon]” (Isaiah 7:21), indicating that two sheep are characterized as tzon; and the mitzva of the first sheared wool is written using the term “your flock [tzonekha].” And Beit Hillel say: It is at least five sheep, as it is stated: “And five sheep [tzon] made” (I Samuel 25:18). Rabbi Dosa ben Harkinas says: When shearing five sheep, the sheared wool of each sheep weighing one hundred dinars each and half [peras] of one hundred dinars each, i.e., one hundred and fifty dinars each, are subject to the obligation of the first sheared wool, i.e., they render the owner obligated to give the first sheared wool to the priests. And the Rabbis say: Any five sheep, each of whose sheared wool weighs any amount, render the owner obligated in the mitzva. And how much of the sheared wool does one give to the priest? One gives him sheared wool of the weight of five sela in Judea, which are the equivalent of ten sela in the Galilee, as the weight of the Galilean sela is half that of the Judean sela. Furthermore, although one may give the wool to the priest without laundering it, this must be the weight of the wool once laundered and not when sullied, as is characteristic of wool when sheared. The measure that must be given to the priest is enough to fashion a small garment from it, as it is stated: “Shall you give him” (Deuteronomy 18:4), indicating that the sheared wool must contain enough for a proper gift. If the owner of the shearing did not manage to give it to the priest until he dyed it, the owner is exempt from the mitzva of the first sheared wool, as this constitutes a change in the wool by which means he acquires ownership of it. If he laundered it but did not dye it, he is obligated to give the first sheared wool, as laundering does not constitute a change in the wool. One who purchases the fleece of the sheep of a gentile is exempt from the obligation of giving the first sheared wool to the priest. With regard to one who purchases the fleece of the sheep of another Jew, if the seller kept some of the wool, then the seller is obligated to give the first sheared wool to the priest. If the seller did not keep any of the wool, the buyer is obligated to give it. If the seller had two types of sheep, gray and white, and he sold the buyer the gray fleece but not the white fleece, or if he sold the fleece of the male sheep but not of the female sheep, then this one, the seller, gives the first sheared wool for himself to the priest from the wool that he kept, and that one, the buyer, gives the first sheared wool for himself to the priest from the wool that he bought.

וְכַמָּה הוּא מְרֻבֶּה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁתֵּי רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז), יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה), חָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת. רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת מָנֶה מָנֶה וּפְרָס, חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, חָמֵשׁ רְחֵלוֹת גּוֹזְזוֹת כָּל שֶׁהֵן. וְכַמָּה נוֹתְנִין לוֹ. מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל, מְלֻבָּן וְלֹא צוֹאִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בֶגֶד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח), תִּתֶּן לוֹ, שֶׁיְּהֵא בוֹ כְדֵי מַתָּנָה. לֹא הִסְפִּיק לִתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ, פָּטוּר. לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ, חַיָּב. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל נָכְרִי, פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר, הַמּוֹכֵר חַיָּב. לֹא שִׁיֵּר, הַלּוֹקֵחַ חַיָּב. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִינִים, שְׁחוּפוֹת וּלְבָנוֹת, מָכַר לוֹ שְׁחוּפוֹת אֲבָל לֹא לְבָנוֹת, זְכָרִים אֲבָל לֹא נְקֵבוֹת, זֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן לְעַצְמוֹ:


ושתי צאן – so we see that two are called sheep.

שנאמר חמש צאן עשןיות – that they order their husbands say to him: “Arise and perform a new Commandment that was not commanded upon him that is less than this. And this corresponding per force, the first shearing, as it is written [in the Torah] regarding (Deuteronomy 18:4): “[the first shearing of] your sheep,” which implies many, whereas regarding the ox it is written (Numbers 18:17): “But the firstlings of cattle–בכור שור, [sheep or goats ]” (singular construction in the Hebrew) which implies even one. And similar gifts (Deuteronomy 18:3): “whether an ox or a sheep–אם שור אם שה .”

מנה מנה ופרס – each one is a Maneh and one-half. But less than this is not considered shearing, for this is the least of shearing.

בכל שהוא – not exactly, for since with less than sixty Selaim, he is not liable for the first of the fleece, but rather, since Rabbi Dosa [ben Harkinas] gives a large measure, the Tanna–teacher [of the Mishnah] calls for a small measurement according to the Rabbis of “however much they produce.” But the Selah – its weight is twenty-four Ma’ah. And the weight of each Ma’ah is sixteen stones–kernels of barley.

כמה הוא נותן לו – he comes to divide the first of the fleece that is in his hand, he should not give less than the weight of five Selaim of wool to each Kohen.

מלובן – but the Israelite will not be liable to bleach it, but rather, he will give him a measure from the dirty wool, which is that it is not bleached until the Kohen will, that is, which is not bleached until that the Kohen will bleach it, he will estimate the weight of five Selaim of bleached wool.

כדי שיוכל לעשות ממנו בגד קטן – that is worthy for service [in the Temple]. And what is it? A belt–אבנט . Because the Biblical verse supported [by being adjacent to] after [the law of] the first shearing (Deuteronomy 18:5): “For the LORD your God has chosen him and his descendants, out of all your tribes, to be in attendance for service [in the name of the LORD for all time[.” We learn from it, that this is what it says: Give him from the first shearing of your sheep in order that he can make clothing to be in attendance for service. And the smallest of the clothing that is appropriate for [Divine] service is the belt, and it iis made from five Selaim of bleached wool. But the first shearing has no fixed measure from the Torah. But from the words of the Scribes, it should not be less than one sixtieth. But there is no obligation for the first shearing until he shears five sheep, and that the shearing of each one of these five, there is not less than twelve Selah, for if there was one of them less than twelve Selah, even though the five of them (i.e., sheep), shears more than sixty Selaim, this would be execmpt.

עד שצבאו – its owners [would dye it] prior to giving it.

פטור – from giving him more. For it was acquired through change, and it is like he damages the gifts of priesthood or that he consumes them, that he is exempt.

ולא צבאו – this is not a change, and yet, in its natural form.

הלוקח גז צאנו של נכרי – when it is attached to the sheep, he is exempt, for it is written (Deuteronomy 18:4): “the first shearing of your sheep.” But this sheep is not his, and the All-Merciful was stringent with sheep, and not on its shearing.

אם שייר המוכרת המוכר חייב – for the purchaser said to him, the gift of the Kohanim is with you.

ואם לאו הלוקח חייב – for the seller said to him, “I have not sold you the gift for the Priest.”

שחופות – neither black nor white.

זה נותן לעצמו – the purchaser gives to himself on what he purchased, and the seller gives to him on what remains with him. For the shearing of the white–bleached ones is better than that of indistinct color–grey. And similarly, regarding males and females, the shearing of the males is hard and that of the females is soft.

ושתי צאן. אלמא תרתי מקרי צאן:

שנאמר חמש צאן עשויות. שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה חדשה שלא היתה מצוה עליו בפחות מכן. והיינו על כרחך ראשית הגז, דכתיב ביה צאן דמשמע מרובה. דאילו בכוך כתיב בכור שור, דמשמע אפילו חד. וכן מתנות אם שור אם שה:

מנה מנה ופרס. כל אחת מנה וחצי. ובציר מהכי לא חשיב גז, שזו פחות שבגיזות:

בכל שהן. לאו דוקא, דבפחות מששים סלעים לא מחייב בראשית הגז. אלא משום דרבי דוסא יהיב שיעורא רבה, קרי תנא לשיעורא זוטא דרבנן כל שהן. והסלע משקלו כ״ד מעים, ומשקל כל מעה ששה עשר גרעיני שעורה:

כמה הוא נותן לו. הבא לחלק ראשית הגז שבידו, לא יפחות לכל כהן ממשקל חמש סלעים צמר:

מלובן. ולא שיהיה חייב הישראל ללבנו, אלא שיתן לו שיעור מן הצמר הצואי, דהיינו שאינו מלובן עד שכשילבננו הכהן יעמוד על משקל חמש סלעים צמר מלובן: כדי שיוכל לעשות ממנו בגד קטן:

הראוי לשירות. ומאי ניהו, אבנט. מדסמך קרא אחר ראשית הגז מיד. כי בו בחר ה׳ אלהיך מכל שבטיך לעמוד לשרת, שמעינן מינה דהכי קאמר, תן לו מראשית גז צאנך כדי שיוכל לעשות בגד לעמוד לשרת. והקטן שבבגדים הראוי לשירות הוא אבנט, והוא נעשה מחמש סלעים צמר מלובן. וראשית הגז אין לו שיעור מן התורה. ומדברי סופרים שלא יפחות מאחד מששים. ואין חייב בראשית הגז עד שיגזוז חמש צאן, ותהיה גיזת כל אחת מחמשתן אין פחות מי״ב סלע, שאם היתה גיזת אחת מהן פחות מי״ב סלע אע״פ שחמשתן גוזזות יותר מס׳ סלעים הרי זה פטור:

עד שצבעו. בעליו קודם שנתנו:

פטור. מליתנו עוד. דקנייה בשינוי, והוה ליה כמזיק מתנות כהונה או שאכלן, דפטור:

ולא צבעו. אין זה שינוי ואכתי בעיניה הוא:

הלוקח גז צאנו של נכרי. כשהוא מחובר לצאן, פטור. דגז צאנך כתיב, והאי צאן לאו דידיה הוא, ואצאן קפיד רחמנא ולאו אגיזין דידיה:

אם שייר המוכר, המוכר חייב. דאמר ליה לוקח מתנה דכהן גבך היא:

ואם לאו הלוקח חייב. דאמר ליה מוכר מתנה דכהן לא זבני לך:

שחופות. לא שחורות ולא לבנות:

זה נותן לעצמו. הלוקח נותן לעצמו על מה שלקח, והמוכר נותן לעצמו על מה ששייר אצלו. דגיזת הלבנות טובה משל שחופות: וכן זכרים ונקבות גיזת הזכרים קשה והאי דנקבות רכיך: