Mishnayos Beitzah Perek 2 Mishnah 6
Change text layout:
ביצה פרק ב׳ משנה ו׳
Rabban Gamliel was stringent about three things in accordance with the statement of Beit Shammai: One may not insulate hot food on a Festival for Shabbat ab initio, but rather one ought to do so on the eve of the Festival; and one may not set up a metal candelabrum that fell on a Festival; and one may not bake thick loaves on a Festival but only thin ones, due to the great effort entailed in preparing the former. Rabban Gamliel said: From the days of my father’s household they would never bake thick loaves on a Festival, but only thin ones. The Sages said to him: What shall we do for your father’s household, who were stringent with themselves but lenient with all of the Jewish people, to allow them to bake thick loaves and cakes baked on coals.
שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחֲמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְיוֹם טוֹב, וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין אֶלָּא רְקִיקִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין. אָמְרוּ לוֹ, מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ, שֶׁהָיוּ מַחֲמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין לְכָל יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין וְחֹרִי:
Bartenura
אין טומנין את החמין, מיו״ט לשבת. דסברי ב״ש אין אופין אלא א״כ עירב בפת, ואין מבשלין אלא א״כ עירב על התבשיל, ואין טומנין אלא א״כ היו לו חמין טמונין מעיו״ט. וב״ה סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד. ומיהו בגמרא מוכח דבית הלל נמי בעו פת ובשר. וכן הלכה:
אין זוקפין מנורה. של חוליות שנתפרקו חוליותיה׳ אין מחזירין אותן דהוי כבונה, ויש בנין בכלים. ובית הלל סברי אין בנין בכלים:
גריצין. ככרות עבות:
אלא רקיקין. ככרות דקות, דסברי בית שמאי אין אופין פת מרובה ביום טוב משום טרחא. ובית הלל אומרים אופין פת מרובה ביום טוב, שבזמן שהפת מרובה היא נאפית יפה:
וחרי. עיסה גדולה הנאפת ע״ג גחלים׳ משום דבעיא היסק גדול שהגחלים הולכות ועוממות וטרחא איכא. ואין הלכה כרבן גמליאל בכל מה שמחמיר כדברי בית שמאי:
אין טומנין את החמין מיו"ט לשבת – for the School of Shammai holds that one does not bake other than if one made an Eruv with bread, and we don’t cook other than if he made an Eruv on the cooked dish, and we don’t put warm dishes in the chafing stove other than if he had warm dishes placed there from the eve of the Festival day. But the School of Hillel holds that we bake and cook and keep dishes warm for the Sabbath on the Eruv of the cooked dish alone. However, in the Gemara (Talmud Betzah 22a), it is proven that the School of Hillel also requires bread and meat and that is the Halakha.
ואין זוקפין מנורה – [ put together a candlestick] when its pieces can be taken apart, and we don’t restore them for that is similar to [the prohibition of] “building,” for there is building for utensils. But the School of Hillel holds that there is no building with utensils.
גריצין – thick loaves
אלא רקיקין – thin loaves, for the School of Shammai holds that one does make a great deal of bread on the Festival Day because of the effort involved. But the School of Hillel holds that we bake a great deal of bread on the Festival day, for at the time that the bread is plentiful, it bakes well.
וחרי – a large piece of dough that is baked upon coals, because it requires a large flame where the coals are continuously dimming/quenching, and there is great effort. But the Halakha is not according to Rabban Gamaliel where he is stringent like the words of the School of Shammai.