Mishnayos Bechoros Perek 1 Mishnah 6
Change text layout:
בכורות פרק א׳ משנה ו׳
In the case of one who designates a lamb for the redemption of a firstborn donkey and the lamb dies, Rabbi Eliezer says: The owner bears financial responsibility and must give the priest another lamb in its place. This is like the case of the five sela for redemption of a firstborn son, where if the money is lost before one gives it to the priest, he must give the priest another five sela. And the Rabbis say: The owner does not bear financial responsibility. This is like the case of money designated for redemption of second-tithe produce, where once the owner designates the money for redemption, the produce is desanctified. Rabbi Yehoshua and Rabbi Tzadok testified about a lamb designated for redemption of a firstborn donkey that died, that the priest has nothing here, i.e., in such a case, as the firstborn donkey has already been redeemed, and the owner no longer bears financial responsibility for the dead lamb, in accordance with the opinion of the Rabbis. If after the lamb was designated, the firstborn donkey died, Rabbi Eliezer says: The donkey must be buried, and the owner is permitted to derive benefit from the lamb. And the Rabbis say: It does not need to be buried, and the lamb is given to the priest.
הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר וּמֵת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כַּחֲמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, כְּפִדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. מֵת פֶּטֶר חֲמוֹר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִקָּבֵר, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ שֶׁל טָלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִקָּבֵר, וְהַטָּלֶה לַכֹּהֵן:
Bartenura
כחמש סלעים של פדיון הבן. דחייב באחריותו:
כפדיון מעשר שני. דאם אבד אינו חייב באחריותו. דההיא כסף חייביה רחמנא לאכול בירושלים והא אזל ליה. וטעמא דר׳ אליעזר, שכן מצינו שהקיש הכתוב פטר חמור לבכור אדם, שנאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו׳ וכל בכור בניך תפדה. וחכ״א אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה, לפדייה הקשתיו ולא לדבר אחר:
שאין כאן לכהן כלום. שאין חייב באחריותו, כרבנן. וכן הלכה:
מת פטר חמור. לאחר שהפריש הפדיון ועדיין לא נתנו לכהן:
רבי אליעזר אומר יקבר. דהואיל והוא חייב באחריות הטלה, כמאן דלא אפרשיה דמי:
ומותר. ישראל בהנאתו של טלה כמי שלא הפרישו:
אין צריך להקבר. דמעידנא דאפרשיה לטלה קם ליה ברשות כהן והופקעה קדושתו של פטר חמור. וכן הלכה:
בחמש סלעים של פדיון הבן – for they are liable for it (i.e., the five Selas for the redemption price of the first-born male).
כפדיון מעשר שני – that if he lost it, he is not liable for it (i.e., to replace the redemption of the Second Tithe). For that money, the All-Merciful made him liable to eat in Jerusalem and it left him. And the reason of Rabbi Eliezer is that we found that Scripture made an analogy between the first-born of the donkey and the first born of a human, as it states (Exodus 34:20): “But the firstling of an ass you shall redeem with a sheep; [if you do not redeem it, you must break its neck.] And you must redeem every first-born among your sons.” But the Sages state (Numbers 18:15): “But you shall have the fist-born of man redeemed, and you shall also have the firstling of unclean animals redeemed.” For redemption, the analogy was made but not for another thing.
ואין כאן לכהן כלום – and he (i.e., the Kohen) is not liable for it, according to the Rabbis. And such is the Halakha.
מת פטר חמור – after he (i.e., the owner) set aside the redemption, but he had not as yet given it to the Kohen.
רבי אליעזר אומר יקבר – for since he is liable for the lamb, it is like someone who had not separated it.
ומותר – an Israelite [is permitted] in deriving benefit from the lamb, for it is like someone who did not separate it.
אין צריך להקבר – that from the time that I will separate the lamb, it becomes the property of the Kohen and the sanctity of the firstborn ass is released.