Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Metzia Perek 4 Mishnah 6

בבא מציעא פרק ד׳ משנה ו׳


The mishna continues: Until when is it permitted for one to return a worn coin once he realizes that it is defective? In the cities [bakerakim], one may return it only until a period of time has passed that would allow him to show it to a money changer, who is an expert in matters of coins. In the villages, where there is no money changer, one may return it only until Shabbat eves, when people purchase their Shabbat needs. Although these are the limits of how much a coin must be eroded in order for there to be exploitation, if the one who gave the coin to the aggrieved party recognized it, he must accept it back from him even after twelve months have passed no matter how little the erosion affected its value. And he has only a grievance against him, as the Gemara will explain. And one may give the slightly eroded coin for use in the desacralizing of second-tithe produce and he need not be concerned, as one who would refuse to accept a slightly eroded coin is merely a miserly soul, while the coin is in fact valid for any use.

עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר, בַּכְּרַכִּים, עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְשֻׁלְחָנִי, וּבַכְּפָרִים, עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. אִם הָיָה מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מְקַבְּלָהּ הֵימֶנּוּ, וְאֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַרְעֹמֶת. וְנוֹתְנָהּ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ רָעָה:


בכרכים – where there is a money-changer; until he can show it to the money-changer.

בכפרים – where there is no money-changer.

עד ערבי שבתות – who comes to spend it on Fridays for Sabbath meals, for then he would know if he is able to spend it and receive it (i.e., its equivalent value) from him.

ואם היה מכירה – this is how it should be understood: if he is a righteous individual, and wants to act with equity, if he recognizes that it is the Selah that he gave him, he will accept it from him even after twelve months.

ואין לו עליו אלא תרעומת – this is how it should be understood: and the other who is not a righteous individual and did not want to accept it from him, he has nothing against him other than a complaint/quarrel against him; and he himself who caused him personal loss, in that he did not return it at the appropriate time.

ונותנה למעשר שני – he is speaking of the loss according to the measure of fraud, and he gives it for Second Tithe at its equivalent value, and does not worry because of the uncoined metal which Second Tithe cannot be redeemed for other than a coin which has a form, for it has the name of a coin upon it, and whomever does not take it at its equivalent value as a valid coin, other that something like a piece of silver or gold bar (as opposed to a coined metal), is not other than an evil person.

בכרכים. שיש שם שלחני. עד כדי שיראה לשולחני:

בכפרים. שאין שם שלחני:

עד ערבי שבתות. שבא להוציא בערב שבת לסעודת שבת, אז ידע אם יוכל להוציאה ויקבלוה ממנו:

ואם היה מכירה. הכי קאמר, ואם חסיד הוא ורוצה לעשות לפנים משורת הדין, אם מכיר שהיא הסלע שנתן לו, יקבלנה ממנו אפילו לאחר שנים עשר חודש:

ואין לו עליו אלא תרעומת. הכי קאמר, ואחר שאינו חסיד ולא רצה לקבלה ממנו, אין לזה עליו אלא תרעומת. דאיהו הוא דאפסיד אנפשיה שלא החזירו בזמנו:

ונותנה למעשר שני. אחסרה כדי אונאה קאי. ונותנה למעשר שני בשוויה ואינו חושש משום אסימון שאין מעשר שני מתחלל אלא במטבע שיש בו צורה, דשם מטבע יש עליו, דמי שאינו לוקחה בשוויה בתורת מטבע אלא כמו נסכא של כסף, אינו אלא נפש רעה: