Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Kamma Perek 9 Mishnah 11

בבא קמא פרק ט׳ משנה י"א


With regard to one who robs a convert and takes a false oath denying having done so, and then the convert dies, the robber, in order to achieve repentance, pays the principal, i.e., the stolen item or, if it is no longer extant, its monetary value, and an additional one-fifth of its value to the priests, and presents a guilt-offering to the altar, as it is stated: “But if the man has no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt that is made shall be the Lord’s, even the priest’s; besides the ram of the atonement, whereby atonement shall be made for him” (Numbers 5:8). If the robber was bringing the money and the guilt-offering up to Jerusalem and he died before paying the priests and bringing his offering, the money shall be given to the robber’s children, and the animal designated for the guilt-offering shall graze until it becomes blemished and consequently disqualified from being sacrificed. And the animal shall then be sold and the money received for it shall be allocated for communal gift offerings.

הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה) וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו. הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וּמֵת, הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו, וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָמָיו לִנְדָבָה:


שנאמר ואם אין לאיש גואל – for there is no man in Israel that lacks redeemers above until Jacob our Father, other than this proselyte who dies and has no inheritors.

ומת – the thief.

הכסף ינתן לבניו – of the thief, for they already became worthy of them from the death of the proselyte, But now, there is no further atonement since he (i.e., the convert) died.

והאשם ירעה – according to the law of the guilt offering whose owners have died, for we hold that where for a sin-offering, it (i.e., the animal) died, with a guilt offering, it must pasture [until it acquires a blemish, thus becoming unfit for sacrifice – and then it is sold, and its money shall fall to the Temple treasury as a donation].

עד שיסתאב – until a blemish falls upon it.

ויפלו דמיו לנדבה – for the summer-time of the altar to purchase from them burnt offerings.

שנאמר ואם אין לאיש גואל. ואין לך אדם בישראל שאין לו גואלים למעלה עד יעקב אבינו. אלא זה הגר שמת ואין לו יורשין:

ומת. הגזלן:

הכסף ינתן לבניו. של גזלן. שכבר זכה בהן ממיתת הגר, אלא דהשבה בעי למעבד כי היכי דתהוי ליה כפרה אשבועתיה, והשתא תו ליכא כפרה כיון דמית ליה:

והאשם ירעה. כדין אשם שמתו בעליו, דקיי״ל כל שבחטאת מתה באשם רועה:

עד שיסתאב. עד שיפול בו מום:

ויפלו דמיו לנדבה. לקיץ המזבח לקנות מהם עולות: