Mishnayos Bava Kamma Perek 10 Mishnah 1
Change text layout:
בבא קמא פרק י׳ משנה א׳
In the case of one who robs another of food and feeds it to his children, or who left a stolen item to them and then died, the children are exempt from paying the victim of the robbery after their father’s death. But if the stolen item was something that serves as a legal guarantee of a loan, the heirs are obligated to pay. One may not exchange larger coins for smaller ones from the trunk of customs collectors nor from the purse of tax collectors, and one may not take charity from them, as they are assumed to have obtained their funds illegally. But one may take money from the collector’s house or from money he has with him in the market that he did not take from his collection trunk or purse.
הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם, פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. וְאִם הָיָה דָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. אֵין פּוֹרְטִין לֹא מִתֵּבַת הַמּוֹכְסִין, וְלֹא מִכִּיס שֶׁל גַּבָּאִין, וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם צְדָקָה. אֲבָל נוֹטֵל הוּא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ מִן הַשּׁוּק:
Bartenura
הגוזל ומאכיל. והניח לפניהם. או שהניח לפניהם הגזילה קיימת:
פטורים מלשלם. אם אכלוה אחר מיתת אביהם וליתא בעינה, פטורים מלשלם, דהא אינהו לא גזול מידי, ומטלטלי לא משעבדי לבעל חוב. ואם לא אכלוה והיא בעינה, חייבים להחזיר:
ואם היה דבר שיש בו אחריות. כלומר ואם הניח להם אביהם דבר שיש בו אחריות שהם קרקעות, חייבים לשלם אף על פי שאכלוה כבר. הכי מתרצה מתניתין בגמרא. ולענין פסק הלכה, הגוזל ומאכיל את בניו, בין שאכלו לפני יאוש בין שאכלו לאחר יאוש, חייבים לשלם מממון שהניח להם אביהם, בין מנכסים שיש להם אחריות בין מנכסים שאין להם אחריות, דהאידנא מטלטלי משתעבדי לבעל חוב. ואם לא הניח הגזלן כלום, אם אכלו הבנים הגזילה לפני יאוש, חייבים לשלם משלהם. ואם לאחר יאוש אכלו, אין חייבים לשלם משלהם אא״כ הניח להם אביהם:
אין פורטין. אין מחליפים סלעים בפרוטות:
מתיבת המוכסין. ליטול פרוטות מתיבתן שנותנים בה מעות המכס:
ולא מכיס של גבאים. גבאי המלך שגובה כסף גולגולת וארנונא. לפי שהן של גזל. ודוקא במוכס נכרי או מוכס ישראל שאין לו קצבה, שלוקח כמו שהוא רוצה. אבל מוכס ישראל שהעמידו אפילו מלך נכרי ולוקח דבר קצוב בחוק המלכות, אינו בחזקת גזלן ופורטין מתיבתו. ולא עוד אלא שאסור להבריח מן המכס שלו, דדינא דמלכותא דינא:
מתוך ביתו. של מוכס שהוא בחזקת גזלן:
או מן השוק. אם יש לו מעות בביתו או בשוק שאינם בתיבת המכס. ואם חייב אדם פרוטות למוכס בחצי דינר ואין לו פרוטות. נותן לו דינר כסף ומקבל ממנו פרוטות בשוה חציו ואע״פ שנותן לו מתיבת המכס, מפני שהוא כמציל מידו:
הגוזל ומאכיל. והניח לפניהם – or he left [as an inheritance the stolen goods] the theft exists.
פטורים לשלם – if they consumed it after the death of their father and there is nothing discernible left, they are exempt from paying. For they had stolen nothing, and movables are not mortgaged to the creditor, but if they had not consumed it and there was something discernable left, they are obligated to return it (i.e., the stolen goods).
אם היה דבר שיש בו אחריות – meaning to say, if their father left them mortgaged property (or property which may be resorted to in case of non-payment), they are obligated to repay [what was stolen] even though they had already consumed it. This is how our Mishnah is reconciled in the Gemara (Talmud Bava Kamma 111b). But regarding the Halakhic decision, He who steals and feeds his children, whether they consumed it before despair [of the original owner ever recouping what was stolen from him] or whether they consumed it after despair [of the owner] they are obligated to pay back from the monies that their father left them, whether from mortgaged property or whether from that which cannot be resorted to (i.e., movables) and today, movables are mortgaged to the creditor But if the thief did not leave anything [for his children], if the children consumed the stolen goods before despair [of the original owner of ever recouping them], they are obligated to return it from their own [estate]. But if it is after despair [of the original owner] that they consumed it, they are not obligated to pay back from their own [estates] other than if their father had left it for them.
אין פורטין – do not exchange Selas for Perutot (i.e., pennies).
מתיבת המוכסין – to take Perutot (i.e. pennies) from treasury [of the publicans] where they place the monies of the taxes.
ולא מכיס של [גבאים] -the king’s collectors who collect capitation taxes and taxes from crops and other famer’s produces delivered in kind because they are from theft, and especially the heathen custom -collectors or the Israelite custom-collector/publican who is not limited by legal stipulations (see Talmud Bava Kamma 113a), who takes whatever he wants. But an Israelite publican who was appointed even by a heathen king and takes a fixed stipulation according to the law of the kingdom is not under the presumption of being a thief, and one may exchange coins from his treasury and not only this but also, it is forbidden to fell from his taxes, for the law of the land is the law/דינא דמלכותא דינא.
מתוך ביתו – from the tax collector who is presumed to be a thief.
או מן השוק – if he has monies in his house or in the market which are not from the tax treasury box, and if a person is liable some pennies to the tax collector from the tax of one-half Dinar and he doesn’t have the Perutot/pennies, one gives him a silver Dinar and he receives from the Perutot equivalent to half its value and even though he gives it to him from the tax treasury box because it is like he rescuing him from his hand.