Mishnayos Bava Basra Perek 2 Mishnah 1
Change text layout:
בבא בתרא פרק ב׳ משנה א׳
A person may not dig a pit close to the pit of another, in order to avoid damaging the latter’s pit. And similarly, one may not dig a ditch, nor a cave, i.e., a covered pit, nor a water channel, nor a launderer’s pond, which is a pit used for washing clothes, unless he distanced all of these three handbreadths from the wall of another and he plasters lime on the place where there is water. And one must distance the solid residue of produce that has been pressed free of its oil, e.g., the refuse of olives from which oil has been squeezed, and animal manure, and salt, and lime, and rocks three handbreadths from the wall of another, as all these items produce heat and can damage the wall. Or, alternatively, he may plaster the wall with lime to prevent damage. One must likewise distance seeds, i.e., one may not plant seeds, and one may not operate the plow, and one must eliminate urine, three handbreadths from the wall of another. The mishna continues: And one must distance a mill from a neighbor’s wall by three handbreadths from the lower stone of the mill, which is four handbreadths from the smaller upper stone of the mill. And there must be a distance of three handbreadths from the protruding base [hakalya] of an oven until the wall, which is four handbreadths from the narrow upper rim [hassafa] of the oven.
לֹא יַחְפֹּר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְלֹא שִׁיחַ, וְלֹא מְעָרָה, וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם, וְלֹא נִבְרֶכֶת כּוֹבְסִין, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְסָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְסָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה, וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכֹּתֶל שְׁלשָׁה טְפָחִים. וּמַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם שְׁלשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרָכֶב. וְאֶת הַתַּנוּר, שְׁלשָׁה מִן הַכִּלְיָא, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַשָּׂפָה:
Bartenura
לא יחפור. בור. עגול:
שיח. ארוך וקצר:
מערה. מקורה בקירוי:
נברכת הכובסין. חפירה מרובעת ומי גשמים מתקבצים בה. עשויה לכבס בגדים:
אלא אם כן הרחיק מכותלו. מכותל בורו קאמר. וכותל הבור אין עביו פחות משלשה טפחים. נמצא מחלל בורו לחלל בור של חבירו ששה טפחים. ואסור לאדם לסמוך אחד מן הנזקים לסוף המיצר שלו בשוה אלא א״כ הרחיק השיעור הראוי, ואע״פ שאין לחבירו שם כותל, שמא ימלך חבירו ויבנה בצד המיצר שלו ונמצא זה מזיקו:
וסד בסיד. את כותלי חפירתו:
הגפת. פסולת הזיתים לאחר שנעצרו בבית הבד:
הסלעים. אבנים שהאור יוצא מהן. שכל אלו קשים לחומה ומרפין את הכותל. ולא בכותל דבור קאי השתא:
זרעים. קשים לכותל, שמחלידים את הקרקע ומעלין עפר תיחוח:
ואת המחרישה. אע״פ שאין זרעים, כגון שחורש לאילנות, קשה לכותל:
מי רגלים. ממסמסים את הלבנים שהם של טיט יבש. לכך המטיל מים סמוך לכותל עשוי מלבינים צריך להרחיק שלשה טפחים. ובכותל של אבנים מרחיק טפח. ושל אבן קשה כגון צונמא, אינו צריך להרחיק כלל:
הרחים. קשים לכותל, שמנידים את הקרקע בגלגול חביטתן:
מן השכב. היא הרחים התחתונה:
הרכב. היא העליונה הרוכבת על זו. והיא קצרה טפח מן התחתונה:
שלשה מן הכליא. בסיס שבונים מטיט ואבנים שמושיבים התנור עליו, והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה, ושפה העליונה של כליא שעליה התנור יושב היא כמדת התנור. וצריך שירחיק בסיס זה מן הכותל שלשה טפחים מתחתיתו, שהן ארבעה משפתו העליונה, לפי שהבל התנור מזיק לכותל:
לא יחפור. בור – round.
שיח – long or short
מערה – it is covered with an arched ceiling.
נברכת הכובסין – a square pit. And rain waters gather in it as it is made to launder clothing.
אלא אם כן הרחיק מכותלו – it is saying from the wall of his cistern. And the thickness of the wall of his cistern is not less than three handbreadths, it is found that from the cavity/space of his cistern to the cavity/space of his fellow’s cistern is six handbreadths. But it is prohibited for a person to rely upon one of the damages to the end of his boundary equally, other than if he distanced it the appropriate measurement, even though his fellow lacks a wall there, lest his fellow decide that he will build on the side of his boundary, and it is found that this causes damage.
וסד בסיד – the walls of his pit.
הגפת – the refuse of the olives after they were gathered together in the olive press.
הסלעים – stones where the light comes out from them, for all of these are hard for the fortification and weaken the wall, and we are not referring to the wall of the cistern now.
זרעים – they are hard for the wall for they undermine the grounds (through their roots – see Talmud Bava Batra 19b) and bring up crushed, loose earth.
ואת המחרישה – even though there are no seeds, as, for example, when they plow for trees, it is hard for the wall.
מי רגלים – they make loathsome the bricks which are of dry plaster. Therefore, someone who urinates close by the wall that is made of bricks needs to distance himself three handbreadths. But with a wall of stones, he distances himself a handbreadth, and of a hard stone such as granite, he does not have to distance himself at all.
הריחים – they are hard on the wall because they shake the ground with the force of its rolling.
מן השכב – from the lower millstone.
הרכב – this is the upper one that rides on this. But it is shorter by a handbreadth of the lower one.
שלשה מן הכליא – the base upon which they build from plaster/clay and stones that they place the oven upon it, and It is wide from the bottom and narrow from the top, and upper rim of the belly of the stove is where the stove sits. It is like the measurement of the oven and one must distance the base from the wall three handbreadths from its underbelly, which are four [handbreadths] from the its upper rim, because the vapor of the oven damages the wall.