Mishnah.org Logo
Perek 5

Mishnayos Bava Metzia Perek 5 Mishnah 4

בבא מציעא פרק ה׳ משנה ד׳

4
One may not establish a deal with a storekeeper for half the profits. It is prohibited for one to provide a storekeeper with produce for him to sell in his store, with half the profits going to the lender. In such an arrangement, the storekeeper himself is responsible for half of any loss from the venture, effectively rendering half of the produce as a loan to the storekeeper. The lender remains responsible for the other half of any loss, and the storekeeper provides a service by selling his produce for him. This service, if provided free of charge, is viewed as interest paid for the loan, and is prohibited. And similarly, one may not give a storekeeper money with which to acquire produce for the storekeeper to sell for half the profits. These activities are both prohibited unless the owner gives the storekeeper his wages as a salaried laborer hired to sell the produce, after which they can divide the remaining profits. One may not give eggs to another to place chickens on them in exchange for half the profits, and one may not appraise calves or foals for another to raise them for half the profits. These activities are both prohibited unless the owner gives the other wages for his toil and the cost of the food he gives to the animals in his temporary care. All this applies when the lender establishes a fixed minimum profit he insists on receiving regardless of what happens to the animals. But one may accept calves or foals to raise as a joint venture for half of the earnings, with one side providing the animals and taking full responsibility for losses, and the other providing the work and the sustenance, and the one raising them may raise them until they reach one-third of their maturation, at which point they are sold and the profits shared. And with regard to a donkey, it can be raised in this manner until it is large enough to bear a load.
אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל. אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנְגוֹלִין לְמֶחֱצָה, וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ. אֲבָל מְקַבְּלִין עֲגָלִין וּסְיָחִין לְמֶחֱצָה, וּמְגַדְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשִׁין. וַחֲמוֹר, עַד שֶׁתְּהֵא טוֹעָנֶת:
ד׳

אין מושיבין חנוני למחצית שכר – the owner shall not say to the storekeeper: “Behold produce is sold in the market at four Seah for a Sela, and you sell them for pennies in the store and profit a Sela . Here is produce; return and sell them in the store and the we will [equally] divide the profits.” And the reason for the matter is that we have established this business that half of it is a loan and half of it is a deposit. A regular person who receives goods for half of the earnings, takes upon himself the responsibility for half of the principal and for accidents and the risk of reduction of prices (see Bava Metzia 64b). Therefore, that one-half since he has taken liability for accidents, it is considered a loan with him, for it is an estimation with the monies according to the market rate and the decision is tha the make take half of the profit. It is found that when he is engaged with the half [of the investment] belonging to the owner which is a deposit with him with the reward of waiting of the monies of the loan, and therefore is prohibited, unless he (i.e., the owner) gives him the salary for his labors that he is engaged in with that half [of the monies – which is a loan] like an idle worker for that labor that he is [currently] idle from, if he is a carpenter or a blacksmith – how much he wants to take to be idle from heaven labor like this and to do easier work.

אין מושיבין תרנגולים למחצה – to estimate the monetary value of the eggs for the owner of the chickens to have them is upon them to grow the chicks for one-half of the reward, when the chicks are worth more than the value of the eggs, for this person accepts the responsibility for half of the cost of the eggs, if they are ruined or if the chickens die. He has received half of monies as a loan, and he is therefore raising the second half as a salary in waiting for the monies.

מזונו – the food that is produced with the chicks.

ואין שמין עגלים וסייחין למחצה – now they are worth such and such, and he accepted for you to raise them for two years for half of the profits, and for half of the loss if they die.

אבל מקבלים עגלים וסייחם – small [calves and foals] without estimation, for if they should die, he would not have to pay anything , and if they live, they would divide [the profits] between them.

ושיהיו משולשים – which means that they have reached one-third of their growth, they are then divided up.

ובחמור עד שתהא טוענת – a burden. This was the custom to raise them prior to division.

אין מושיבין חנוני למחצית שכר. לא יאמר בעל הבית לחנוני הרי פירות נמכרים בשוק ארבע סאין בסלע ואתה מוכרן בחנות פרוטה פרוטה ומשתכר סאה, הילך פירות ושב ומכור בחנות והריוח נחלוק. וטעמא דמלתא, משום דקיימא לן הך עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון, סתם המקבל פרקמטיא למחצית שכר מקבל עליו אחריות חצי הקרן באונסין וזולא, הילכך ההיא פלגא כיון דמיחייב באונסין מלוה היא אצלו שהרי היא שומא אצלו במעות בשער השוק ודינו ליטול חצי שכר, נמצא מתעסק בחציו של בעל הבית שהוא פקדון אצלו בשכר המתנת מעות המלוה, לפיכך אסור. אלא אם כן נותן לו שבר עמלו שהוא עמל באותו החצי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה, אם היה נגר או נפח, כמה אדם רוצה ליטול ליבטל ממלאכה כבדה כזו ולעשות מלאכה קלה:

אין מושיבין תרנגולים למחצה. לשום ביצים בדמים לבעל התרנגולת להושיבה עליהם לגדל אפרוחים למחצית שכר מה שיהיו האפרוחים שוים יותר על דמי הביצים, דהואיל וזה מקבל עליו אחריות חצי דמי הביצים אם יתקלקלו או אם ימותו, הוה ליה פלגא מלוה, נמצא זה מגדל את חציין השני בשכר המתנת מעותיו:

ומזונו. מזון שהוא מוציא באפרוחים:

ואין שמין עגלים וסייחין למחצה. עכשיו הם שוים כך וכך, קבלם עליך לגדלם שנתים למחצית שכר, ולמחצית הפסד אם ימותו:

אבל מקבלים עגלים וסייחים. קטנים. בלא שומא שאם ימותו לא ישלם כלום ואם יחיו יחלקו ביניהם:

שיהיו משולשים. פירוש בשיעמדו על שליש גדולן ואז יחלוקו:

וחמור עד שתהא טוענת. משאוי. כך היה מנהגם לגדלם קודם חלוקה: