Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bava Metzia Perek 5 Mishnah 5

בבא מציעא פרק ה׳ משנה ה׳


One may appraise a cow or a donkey or any item that generates revenue while it eats and give it to another to feed it and take care of it in exchange for one-half the profits, with the one who cares for the animal benefiting from the profits it generates during the period in which he raises it. Afterward, they divide the profit that accrues due to appreciation in the value of the animal and due to the offspring it produces. In a place where it is customary to divide the offspring immediately upon their birth, they divide them, and in a place where it is customary for the one who cared for the mother to raise the offspring for an additional period of time before dividing them, he shall raise them. Rabban Shimon ben Gamliel says: One may appraise a calf together with its mother or a foal with its mother even though these young animals do not generate revenue while they eat. The costs of raising the young animal need not be considered. And one may inflate [umafriz] the rental fee paid for his field, and he need not be concerned with regard to the prohibition of interest, as the Gemara will explain.

שָׁמִין פָּרָה וַחֲמוֹר וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל לְמֶחֱצָה. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַחֲלֹק אֶת הַוְּלָדוֹת מִיָּד, חוֹלְקִין, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְגַדֵּל, יְגַדֵּלוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, שָׁמִין עֵגֶל עִם אִמּוֹ וּסְיָח עִם אִמּוֹ. וּמַפְרִיז עַל שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית:


שמין פרה – a large [cow] or a large donkey, which are worthy for labor, and their work is all for the recipient [of their labor].

למחצה – to divide the profit that they earn, in money and offspring

לחלוק את הולדות מיד – when the time arrives for their division, which for a small animal is thirty days and for a large animal fifty days.

שמין עגל עם עמו – and it is not necessary to give work and food to a calf but rather [only] to the mother. But the Halakha is not according to Rabban Shimon ben Gamaliel.

ומפרין על שדהו – the language of “being fruitful and multiplying,” and there are those who read this as ומפריז with the letter “zayin” (instead of a final “nun”), in the language of (Zechariah 2:8): “Jerusalem shall be peopled as a city [without walls, so many shall be the men and cattle it contains],” that is to say, extend his field. And this is what he would tell him [the tenant on a fixed rent payable in kind to the landlord]: “You are accustomed to take your field in stipulated rent for ten Kors per year; lend me two hundred zuz that I can spend to manure this field, to sow it and to plough it and I will increase the stipulated rent to twelve Kors per year and I will return your monies” – this is permitted because it is as if he does more business him through these two Kors because he rents from him a good and praiseworthy field that his rental is better than the rental of a bad field.

שמין פרה. גדולה, וחמור גדול. שראויין למלאכה, ומלאכתן כולה למקבל:

למחצה. לחלוק שבח שישביחו, בדמים ובולדות:

לחלוק את הולדות מיד. כשתבוא שעת חלוקתן, בבהמה דקה שלשים יום ובגסה חמישים יום:

שמין עגל עם אמו. ואין צריך ליתן עמל ומזון לעגל אלא לאם. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

ומפרין על שדהו. לשון פרה ורבה. ואית דגרסי ומפריז, בזיי״ן. לשון פרזות תשב ירושלים (זכריה ב׳:ח׳). כלומר מרחיב על שדהו. והוא שיאמר לו [חוכר למחכיר] אתה רגיל ליקח בחבירות שדך עשרה כורין לשנה, הלויני מאתים זוז שאוכל להוציא לזבל שדה זו ולזרעה ולחרשה ואני מעלה לך בחכירותה י״ב כורים לשנה ואחזיר לך מעותיך, זה מותר, דהוי כאילו מעדיף לו שני כורים הללו מפני שחוכר ממנו שדה טובה ומשובחת שחכירותה יפה מחכירות שדה רעה: