Mishnah.org Logo
Perek 6

Mishnayos Yevamos Perek 6 Mishnah 6

יבמות פרק ו׳ משנה ו׳

6
A man may not neglect the mitzva to be fruitful and multiply unless he already has children. Beit Shammai say: One fulfills this mitzva with two males, and Beit Hillel say: A male and a female, as it is stated: “Male and female He created them” (Genesis 5:2). If a man married a woman and stayed with her for ten years and she did not give birth, he is no longer permitted to neglect the mitzva to be fruitful and multiply. Consequently, he must either divorce her and marry someone else, or take another wife while still married to her. If he divorced her she is permitted to marry another man, as it is not necessarily on her account that she and her first husband did not have children, and the second husband is permitted to stay with her for ten years. And if she had a miscarriage, he counts the ten years from the time of the miscarriage. A man is commanded with regard to the mitzva to be fruitful and multiply, but not a woman. Rabbi Yoḥanan ben Beroka says that a woman is also commanded, as the verse states with regard to both of them: “And God blessed them, and God said to them: Be fruitful and multiply” (Genesis 1:28).
לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ בָנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי זְכָרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (בראשית ה) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. נָשָׂא אִשָּׁה, וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל. גֵּרְשָׁהּ, מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר. וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִם הִפִּילָה, מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה. הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (בראשית א), וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ:
ו׳

ב"ש אומרים שני זכרים – that we derive it from Moses who separated from [his] wife afer two males were born to him.

וב"ה אומרים זכר ונקיבה – as it states (Genesis 5:2): “male and female He created them.” But from Moses, it is not a proof because he acted following the Divine order.

ושהה עמה עשר שנים וכו' – as we find with Abraham after he tarried with his wife for ten years without her giving birth, he married Hagar and for the days that he lived with her outside the Land [of Israel], the did not count in the number, for perhaps dwelling outside of the land caused it, and all the days that the husband or the wife are sick or are imprisoned and in a similar manner we speak that they prevent sexual intimacy, they do not count to the number of ten years.

גרשה מותרת לינשא לאחר – for perhaps it was not her, but rather him [who was infertile], and when he divorces her, he gives her the Ketubah settlement if she claims that it is from him [who was infertile] who does not have a spermatic emission which does not shoot forth like an arrow (i.e., does not fructify), and they place an oath upon her if she knows that he does have a spermatic emission which does shoot forth like an arrow , and she makes against him false claim which is a lie.

האיש מצווה על פריה ורביה ולא האשה – as it is written (Genesis 1:28): “Be fertile and increase, [fill the earth] and master it,” and [the word] "כבשה" is written without a “VAV.” It is the way for a man to conquer the woman; he is commanded on “being fertile and increase.”

רבי יוחנן בן ברוקה אומר וכו' – But the Halakha is not according to him.

בית שמאי אומרים שני זכרים. דילפינן ממשה שפירש מן האשה לאחר שנולדו לו שני זכרים:

ובית הלל אומרים זכר ונקיבה שנאמר זכר ונקבה בראם. וממשה אין ראיה שעל פי הדבור עשה:

ושהה עמה עשר שנים וכו׳ כדאשכחן באברהם לאחר ששהה עשר שנים עם שרה ולא ילדה נשא הגר. וימים שישב עמה בחוצה לארץ לא עלו מן המנין, דדלמא ישיבת חוץ לארץ גרמה. וכל הימים שהאיש או האשה חולים או חבושים בבית האסורים וכיוצא בזה מדברים שמונעים התשמיש אין עולין למנין עשר שנים:

גירשה מותרת לינשא לאחר. דשמא לאו מינה הוי אלא מיניה. וכשהוא מגרשה נותן לה כתובתה אם טוענת דמיניה הוא שאינו יורה כחץ, ומטילין חרם עליה אם יודעת שהוא יורה כחץ וטוענת עליו טענת שקר:

האיש מצווה על פריה ורביה ולא האשה. דכתיב (בראשית א׳) פרו ורבו וגו׳ וכבשוה, וכבשה כתיב חסר וי״ו, האיש שדרכו לכבוש את האשה הוא מצווה על פריה ורביה:

רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו׳ ולית הלכתא כותיה: