Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Shekalim 1:2 - 1:3

The Mishnah Yomi for Tuesday, January 23, 2029 is Shekalim 1:2 - 1:3

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Shekalim Perek 1 Mishnah 2

שקלים פרק א׳ משנה ב׳

2
At the end of the last mishna it was stated that the court sends out agents on the fifteenth of Adar to inspect whether the owners of fields had indeed uprooted any diverse kinds of crops as instructed. Rabbi Yehuda said: At first those agents would uproot the diverse kinds of crops and cast them in front of the owners of the fields. When the number of transgressors who would not uproot diverse kinds in their fields increased, and the Sages saw that this tactic was ineffective, they would cast the uprooted crops onto the roads. Ultimately, they instituted that the entire field should be declared ownerless.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵיהֶם. מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין עַל הַדְּרָכִים, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַפְקִירִין כָּל הַשָּׂדֶה כֻּלָּהּ:
ב׳

היו עוקרים ומשליכים לפניהם – in front of the owners of the fields in order that they will be embarrassed but these owners of the fields were happy since they weeded their fields for them, and furthermore, they would place them before their animals, they (i.e., the Rabbis) established that they would throw them on the roads, and still the owners of the fields were happy that they (i.e., the inspectors) would weed for them.

התקינו שיהו מפקירין כל השדה – the confiscation by the court (disposing of private property by the process of law) is valid (see Talmud Gittin 36b).

היו עוקרים ומשליכים לפניהם. לפני בעלי השדות כדי שיתביישו. והיו בעלי שדות שמחים שמנכשים להם שדותיהם, ועוד שהיו נותנים אותן לפני בהמתן. התקינו שיהיו משליכים אותן בדרכים. ועדיין היו בעלי שדות שמחים שהיו מנכשים להן:

התקינו שיהו מפקירין כל השדה. דהפקר בית דין הפקר:

Mishnah 2

Mishnayos Shekalim Perek 1 Mishnah 3

שקלים פרק א׳ משנה ג׳

3
On the fifteenth of Adar, money changers would sit at tables set up in the rest of the country, outside the Temple, to handle the collection of shekels. On the twenty-fifth of Adar, the money changers sat in the Temple. From the time when the money changers sat in the Temple, the court began to seize collateral from those who had yet to donate the half-shekel. From whom did they seize collateral? From Levites, Israelites, converts, and emancipated slaves. However, they did not seize collateral from women, slaves, or minors. And any minor whose father began one year to contribute a half-shekel on his behalf, despite the fact that he was not obligated to do so, he may not cease to do so in subsequent years. The court does not seize collateral from priests, although they are legally obligated to give a half-shekel like all other Jews, because of the ways of peace. The mishna goes on to explain the status of priests with regard to the contribution of the half-shekel.
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה. בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, יָשְׁבוּ בַּמִּקְדָּשׁ. מִשֶּׁיָּשְׁבוּ בַּמִּקְדָּשׁ, הִתְחִילוּ לְמַשְׁכֵּן. אֶת מִי מְמַשְׁכְּנִין, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, אֲבָל לֹא נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים. כָּל קָטָן שֶׁהִתְחִיל אָבִיו לִשְׁקוֹל עַל יָדוֹ, שׁוּב אֵינוֹ פּוֹסֵק. וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכֹּהֲנִים מִפְּנֵי דַּרְכֵּי שָׁלוֹם:
ג׳

במדינה – in Jerusalem and they would exchange the one-half Shekel to people that each one would bring from the coinage of his country and did not know how many of them come out to one-half Shekel.

ישבו במקדש – because the time would get close that they would sit in the Temple in order that they would hurry to bring [the one-half Shekel]. And Maimonides explained that all the cities of Israel were called "מדינה"/Country/provincial towns, and on the twenty-fifth, they would sit in the "מקדש"/Sanctuary in Jerusalem.

התחילו למשכן – for whomever did not bring their [one-half] Shekel.

את מי ממשכנין לוים – to exclude from the one who states that the Levites do not take pledges, as it is written (Exodus 30:14): “Everyone who is entered in the records, from the age of twenty years up, [shall give the LORD’s offering],” but the Levites were not counted from age twenty years.

אבל לא נשים- (Exodus 30:12): “Each shall pay the LORD a ransom for himself,” is written, and not a woman.

ולא עבדים – for slaves are not obligated other than in commandments that women are obligated for.

וקטנים – even if he brought forth two [pubic] hairs and he is less than twenty years of age.

שוב אינו פוסק – his father, once he had begun, but if his father died, he pays the Shekel on his own.

ואין ממשכנין את הכהנים – even though they are obligated in the one-half shekel.

מפני דרכי שלום – because the service of the Sacrifices is upon them, they extend to them honor and rely upon them that they would not have to delay [bringing] their Shekel; alternatively, they would delay and the Jewish court would not grant upon them a gift like they give from the Temple treasury to the rest of those who do the Holy work as we will explain further on.

במדינה. בירושלים. והיו מחליפין מחצית השקל לאנשים שמביאים כל אחד ממטבע מדינתו ואינו יודע כמה מהם יוצאים למחצית השקל:

ישבו במקדש. לפי שהיה הזמן מתקרב היו יושבים במקדש כדי שימהרו להביא. ורמב״ם פירש, שכל ערי ישראל קרויין מדינה, ובעשרים וחמשה בו היו יושבים במקדש בירושלים:

התחילו למשכן. מי שלא הביא שקלו:

את מי ממשכנין לוים. לאפוקי ממאן דאמר שאין ממשכנין את הלוים דכתיב (שמות ל׳:י״ד) כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה, ולוים לא היו נמנים מבן עשרים:

אבל לא נשים. ונתנו איש כופר נפשו (שם) כתיב, ולא אשה:

ולא עבדים. דאין עבדים חייבין אלא במצות שנשים חייבות:

וקטנים. אפילו הביא שתי שערות והוא פחות מבן עשרים:

שוב אינו פוסק. אביו, משהתחיל. ואם מת אביו הוא שוקל על ידי עצמו:

ואין ממשכנין את הכהנים. ואף על פי שחייבין במחצית השקל:

מפני דרכי שלום. לפי שעבודת הקרבנות עליהם חולקים להם כבוד וסומכים עליהם שלא יעכבו את שקליהם. ואי נמי יעכבו ולא יתנו, בית דין מתנה עליהם שיהיה להם חלף עבודתם כמו שנותנים מתרומת הלשכה לשאר עושי מלאכת הקודש כדמפרש לקמן:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us