Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Challah 2:7 - 2:8

The Mishnah Yomi for Monday, June 26, 2028 is Challah 2:7 - 2:8

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Challah Perek 2 Mishnah 7

חלה פרק ב׳ משנה ז׳

7
The [minimum] measure of hallah is one twenty-fourth [part of the dough]. If he makes dough for himself, or if he makes it for his son’s [wedding] banquet, it is one twenty-fourth. If a baker makes to sell in the market, and so [also] if a woman makes to sell in the market, it is one forty-eighth. If dough is made unclean either unwittingly or by an unforeseeable circumstance, it is one forty-eighth. If it was made unclean intentionally, it is one twenty-fourth, in order that a sinner should not profit.
שִׁעוּר הַחַלָּה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָעוֹשֶׂה עִסָּה לְעַצְמוֹ, וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. נִטְמֵאת עִסָּתָהּ שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. נִטְמֵאת מְזִידָה, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר:
ז׳

אחד מעשרים וארבעה – for every house owner, his dough was thin, and less than one twenty-fourth, it lacks what can be a gift, and the Torah stated that it should be given, that it should have within it in order to be given.

והעושה למשתה בנו – even though that he makes a great amount of dough, he does not separate with the dough of the owner.

נחתום העושה למכור בשוק – his dough is greater, and with one in forty- eight, there is where with to give as a gift.

וכן האשה העושה למכור – even though her dough is thin, he does not separate with the bread that is made to sell.

נטמאה – since it stands to be burned one out of forty-eight

אחד מעשרים וארבעה. לפי שבעל הבית עיסתו מעוטה, ובפחות מאחד מעשרים וארבעה אין בה כדי מתנה, והתורה אמרה תתנו שיהא בו כדי נתינה:

והעושה למשתה בנו. אף על פי שעושה עיסה מרובה לא פלוג בעיסת בעל הבית:

נחתום העושה למכור בשוק. עיסתו מרובה, ובאחד ממ״ח יש בה כדי מתנה:

וכן האשה העושה למכור. אע״פ שעיסתה מעוטה לא פלוג בפת העשוי למכור:

נטמאת. הואיל ולשריפה עומדת א׳ ממ״ח:

Mishnah 2

Mishnayos Challah Perek 2 Mishnah 8

חלה פרק ב׳ משנה ח׳

8
Rabbi Eliezer says: Hallah may be taken from [dough] that is clean, [in order to exempt] that which is unclean. How [may this be done]? [If one has] clean dough and unclean dough, he takes sufficient hallah out of the [clean] dough whose hallah has not yet been taken, and puts [dough] less than the size of an egg in the middle, in order that he may take off [the hallah] from what is close together. But the sages prohibit.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, נִטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. כֵּיצַד, עִסָּה טְהוֹרָה וְעִסָּה טְמֵאָה, נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִסָּה שֶׁלֹּא הוּרָם חַלָּתָהּ, וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה בָּאֶמְצַע, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל מִן הַמֻּקָּף. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
ח׳

נטלת מן הטהור על הטמא – and we do not suspect lest they come in contact with each other.

נוטל כדי חלה – the measure of Hallah that one needs to take from the pure and the impure, he takes from that pure dough whose Hallah had not been ritually dedicated.

ונותן פחות מכביצה באמצע – whether ritually impure or pure, for less than an egg’s bulk does not defile, and they set aside the Hallah on that which is less than an egg’s bulk which connects between the impure anad the pure, for the Hallah does not receive ritual impurity in this.

כדי שיטול מן המוקף – that the ritually impure is attached to the ritually pure on that which is less than an egg’s bulk, and it is as if the ritually impure and the pure [are found] in one [piece of] dough.

וחכמים אוסרין – to take from the ritually pure on that which is impure, and we are suspect lest they come in contact with each other, but he should take from the ritually pure to itself, and from the ritually impure to itself. And the Halakha is according to the Sages.

נטלת מן הטהור על הטמא. ולא חיישינן שמא יגעו זה בזה:

נוטל כדי חלה. שיעור חלה שצריך ליטול מן הטהור והטמא, נוטל מאותה עיסה הטהורה שלא הורמה חלתה:

ונותן פחות מכביצה באמצע. בין הטמאה והטהורה, דפחות מכביצה אינו מטמא, ומניח החלה על אותו פחות מכביצה המחבר בין הטמאה והטהורה, שאין החלה מקבלת טומאה בכך:

כדי שיטול מן המוקף. שתהיה הטמאה מחוברת לטהורה ע״י אותו פחות מכביצה, וכאילו הטמאה וטהורה עיסה אחת:

וחכמים אוסרין. ליטול מן הטהורה על הטמאה, דחיישינן שמא יגע זו בזו אלא נוטל מן הטהור לעצמו ומן הטמא לעצמו. והלכה כחכמים:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us