Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Megillah 4:10 - Moed Katan 1:1

The Mishnah Yomi for Tuesday, June 26, 2029 is Megillah 4:10 - Moed Katan 1:1

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Megillah Perek 4 Mishnah 10

מגילה פרק ד׳ משנה י׳

10
The incident of Reuben, about which it says: “And Reuben went and lay with Bilhah, his father’s concubine” (Genesis 35:22), is read from the Torah in public but not translated, so that the uneducated not come to denigrate Reuben. The incident of Tamar (Genesis, chapter 38) is read in public and also translated. The first report of the incident of the Golden Calf, i.e., the Torah’s account of the incident itself (Exodus 32:1–20), is read and translated, but the second narrative, i.e., Aaron’s report to Moses of what had taken place (Exodus 32:21–24) is read but not translated. The verses constituting the Priestly Benediction (Numbers 6:24–26) and the incident of David and Amnon (II Samuel, chapter 13) are neither read nor translated. One may not conclude the Torah reading with by reading from the Prophets the account of the Divine Chariot (Ezekiel, chapter 1), so as not to publicize that which was meant to remain hidden. And Rabbi Yehuda permits it. Rabbi Eliezer says: One may not conclude with section from the Prophets beginning with: “Make known to Jerusalem her abominations” (Ezekiel 16:2), because it speaks derogatively of the Jewish people.
מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן (בראשית לה), נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָמָר (בראשית לח), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן (שמות לב), נִקְרָא וּמִתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי (שם), נִקְרָא וְלֹא מִתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו), מַעֲשֵׂה דָּוִד (שמואל ב י״א:כ״ז) וְאַמְנוֹן (שמואל ב יג), לֹא נִקְרָאִין וְלֹא מִתַּרְגְּמִין. אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה (יחזקאל א), וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם (יחזקאל ט״ז:ב׳):
י׳

מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם – and we are not fearful for the dear ones of David, and this [pragmatically] is that it is not written, Amnon, the son of David, as we need to say further on.

מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם – and we are not fearful for the dear ones of Israel

מעשה עגל השני – from (Exodus 32:21-25): “Moses said to Aaron, [[What did this people do to you that you have brought such great sin upon them?’],” until “Moses saw that the people [were out of control…]” and the verse (Exodus 32:35): “Then the LORD sent a plague upon the people [for what they did with the calf that Aaron made],” all of these are read but are not translated [to Aramaic] because of the honor of Aaron.

ברכת כהנים – which is read but not translated because it has in it (Numbers 6:26): “The LORD bestow His favor (or “lift up His countenance) upon you [and grant you peace!], so that people would not say that the Holy One, blessed be He lifts up His countenance, and they do not know that Israel is appropriate for to lift up one’s countenance/face to them.

מעשה דוד ואמנון – is not read in the Haftarah and is not translated. All of these verses in which it is written in them “Amnon the son of David,” but those in which are stated “Amnon” alone, but we said above that the Episode of Amnon and Tamar is read and translated.

אין מפטירין במרכבה – perhaps we would come to question it and preoccupy [ourselves] with it. [NOTE: We do recite the Haftarah of Ezekiel, Chapter 1 on the first day of Shavuot].

אין מפטירין בהודע את ירושלים – (Ezekiel 16) because of the honor/dignity of Jerusalem; but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.

מעשה אמנון ותמר נקרא ומיתרגם. ולא חיישינן ליקריה דדוד. והוא, דלא כתיב אמנון בן דוד, כדבעינן למימר לקמן:

מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם. ולא חיישינן ליקרא דישראל:

מעשה עגל השני. מן ויאמר משה אל אהרן עד וירא משה את העם וגו׳ ופסוק ויגוף ה׳ את העם, כל אלו נקראים ולא מתרגמין, משום יקרא דאהרן:

ברכת כהנים. נקראים ולא מתרגמין משום דאית ביה ישא ה׳ פניו אליך, שלא יאמרו הקב״ה נושא פנים והן אינן יודעים שכדאי הן ישראל לשאת להם פנים:

מעשה דוד ואמנון. לא נקראים בהפטרה, ולא מיתרגמין, כל אותן פסוקים שכתוב בהם אמנון בן דוד. אבל אותן שנאמר בהן אמנון סתם, הא אמרינן לעיל מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם:

אין מפטירין במרכבה. דלמא אתי לשיולי ולעיוני בה:

ור׳ יהודה מתיר. והלכה כמותו:

אין מפטירין בהודע את ירושלים. (יחזקאל ט״ז:ב׳). משום יקרא דירושלים. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

Mishnah 2

Mishnayos Moed Katan Perek 1 Mishnah 1

מועד קטן פרק א׳ משנה א׳

1
One may irrigate a field that requires irrigation on the intermediate days of a Festival as well as during the Sabbatical Year, both from a newly emerged spring that began to flow only during the Festival, and from a spring that did not just emerge and that has been flowing for some time. However, one may not irrigate a field with rainwater collected in a cistern, a procedure that requires excessive exertion, or with water drawn with a shadoof [kilon], a lever used to raise water with a bucket from deep down in a well. And one may not construct circular ditches around the bases of grapevines on the intermediate days of a Festival.
מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא בַתְּחִלָּה, בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא בַתְּחִלָּה. אֲבָל אֵין מַשְׁקִין לֹא מִמֵּי הַגְּשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי הַקִּילוֹן. וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים:
א׳

משקין בית השלחין – a weary land and thirsty for water. The Aramaic translation of “tired and weary,” is thirstiness and tired.

משקין במועד – for it is a business that cannot be postponed without irretrievable loss is permissible on the Festival (i.e., the Intermediate Days of the Festival). For a field which needs irrigation from the time when one begins to water it, if one does not water it frequently, it immediately becomes lost, as is taught at the end of Mishnah [3 – of this chapter, seeds which have not been watered before the Festival should not be watered on the Festival, for they will not suffer loss, but if they “drank” before the Festival, he should water them during the Festival. And specifically, a bright, shade-less field (i.e., vegetable or grain field) of grain which needs irrigation, we water them on the Festival, but fields which are moist of a tree, it is not permitted on the Festival, for they don’t suffer loss. And in the Seventh Year, it is permitted to water whether it is a field that needs irrigation or whether it is a field sufficiently watered by rain [and not needing irrigation], and because of the Festival alone, our Mishnah took this.

שיצא בתחילה – that goes out now from the start, and we don’t suspect for since it is new, lest its banks overflow and people come to repair them on the Festival and there is great trouble/labor.

שלא יצא בתחלה – when it is sleeping.

אבל לא ממי גשמים – a decree because of water from a swipe well.קילון are water of a deep pit/cistern and in it is collected rain water, and from it there is greater trouble to draw it out.

עוגיות – trenches that they would make in the roots of olives and in the roots of vines in order that they would fill up with water.

משקין בית השלחין. ארץ עיפה וצמאה למים. תרגום עיף ויגע, משלהי ולאי:

משקין במועד. דדבר האבד מותר במועד, ושדה בית השלחין משעה שמתחיל להשקותו אם אינו משקה אותו תדיר מיד נאבד, כדתנן בסוף מתני׳, זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד דלא פסדי, אבל שתו לפני המועד ישקם במועד. ודוקא שדה לבן של תבואה שהוא שלחין משקין במועד, אבל שדה שלחין של אילן לא שרי במועד, דלא פסדי. ובשביעית שרי להשקות בין שדה בית השלחין בין שדה בית הבעל. ובית השלחין, משום מועד בלבד נקט לה:

שיצא בתחלה. שיוצא עכשיו מתחלה. ואין חוששין הואיל וחדש הוא שמא יפלו גדותיו ואתי לתקן במועד ואיכא טרחא

שלא יצא בתחלה. שהוא ישן:

אבל לא ממי גשמים. גזירה משום מי קילון. קילון הם מים של בור עמוק ובו מי גשמים מכונסים, דביה איכא טרחא יתירה לדלות:

עוגיות. חריצים שעושים בעיקרי הזיתים ובעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us