Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Rosh Hashanah 2:5 - 2:6

The Mishnah Yomi for Sunday, May 13, 2029 is Rosh Hashanah 2:5 - 2:6

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Rosh Hashanah Perek 2 Mishnah 5

ראש השנה פרק ב׳ משנה ה׳

5
There was a large courtyard in Jerusalem, which was called Beit Ya’zek. And there all the witnesses coming to testify about the new moon would gather, and the court of seventy-one judges would examine them there. And they would prepare great feasts for them, so that they would be willing and accustomed to coming and submitting their testimony. Initially, when witnesses would arrive on Shabbat from a distant place, they would not move from there all day, as they had left their Shabbat limit, and it was consequently prohibited for them to walk more than four cubits in any direction once they had completed their mission. Concerned that this limitation would discourage witnesses from coming, Rabban Gamliel the Elder instituted that the witnesses be permitted to walk two thousand cubits in each direction. The mishna continues: And not only these witnesses are granted two thousand cubits from their new place, but this applies also to a midwife who comes to deliver a child, and one who comes to rescue Jews from a fire, from an invasion of gentile troops, from a flooding river, or from the collapse of a building. All these are considered like the inhabitants of the city where they arrive, and therefore they have two thousand cubits in each direction.
חָצֵר גְּדוֹלָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם, וּבֵית יַעְזֵק הָיְתָה נִקְרֵאת, וּלְשָׁם כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִים, וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָם שָׁם. וּסְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשִׂין לָהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבֹא. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם, הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְלֹא אֵלּוּ בִלְבַד, אֶלָּא אַף הַחֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד, וְהַבָּא לְהַצִּיל מִן הַדְּלֵקָה וּמִן הַגַּיִס וּמִן הַנָּהָר וּמִן הַמַּפֹּלֶת, הֲרֵי אֵלּוּ כְאַנְשֵׁי הָעִיר, וְיֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ:
ה׳

לא היו זזים משם כל היום – the witnesses who went outside of their boundary limits on the Sabbath and came to testify, for one who is outside the boundary, only has his four cubits.

לא היו זזים משם כל היום. העדים שיצאו חוץ לתחומן בשבת ובאו להעיד. שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ארבע אמות:

Mishnah 2

Mishnayos Rosh Hashanah Perek 2 Mishnah 6

ראש השנה פרק ב׳ משנה ו׳

6
How do they examine the witnesses who come to testify about the new moon? They deal with them in order, as the pair of witnesses that arrives first they examine first. They bring in the greater of the two witnesses, and they say to him: Say how you saw the moon. Was it in front of the sun or behind the sun? To its north or to its south? How high was the moon over the horizon, and in which direction did it tilt? And how wide was it? If, for example, he said that he saw the moon in front of the sun, he has not said anything of substance, as this is impossible and therefore he is either mistaken or lying. And after they finish hearing the first witness’s testimony, they would bring in the second witness and examine him in a similar manner. If their statements match, their testimony is accepted and the court sanctifies the New Moon. And the court then asks all the other pairs of witnesses certain general matters, without probing into all the details. They do this not because they require the additional testimony, but so that the witnesses should not leave disappointed, and so that the witnesses should be accustomed to coming to testify, and will not hesitate to come the next time, when they might be needed.
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים. זוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ, אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה, לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה, לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ וּלְאַיִן הָיָה נוֹטֶה, וְכַמָּה הָיָה רָחָב. אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה, לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים, עֵדוּתָן קַיָּמֶת. וּשְׁאָר כָּל הַזּוּגוֹת שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְבָרִים, לֹא שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לָהֶן, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא:
ו׳

לפני החמה או לאחר החמה – was the concave side of the crescent of the moon directed towards the sun, inclined towards the sun or in another direction? (see Talmud Rosh Hashanah 23b) And concerning this, it is taught at the conclusion [of the Mishnah] that if he said that it was towards the side of the sun, he didn’t say anything, for never does the sun see the concave side of the crescent of the moon, for the side that is enlightened [by the sun] always is inclined towards the sun and the concave side of the moon’s crescent is inclined in another direction.

בצפונה או בדרומה – For the moon distances itself from the sun – once to the northern side and once to the southern side, and if the Jewish court knew the my means of calculation that at the particular time, the moon should be at the northern side and the witnesses said that they saw it inclined towards the southern side or the opposite, it is clear that they are false witnesses.

כמה היה גבוה – from the earth (i.e., on the horizon) according to what your eyes can see. If one of the witnesses says said that it was the height of two men and the other witness said [the height of] three [men], their testimony would be established. But if one said: “[the height of] three” and the other said, “[the height of] five,” their testimony would be invalid.

ולאן היה נוטה – The heads of the crescent to which direction it leans – to the northern side or to the southern side.

וכמה היה רחב – for the moon changes its measure according to how far it is from the sun or closed to it.

לפני החמה או לאחר החמה. פגימתה של לבנה לפני החמה, נוטה לצד החמה, או לצד אחר. ועלה קתני סיפא אם אמר לצד החמה לא אמר כלום, שמעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, דלעולם החלק המאיר ממנה נוטה לצד השמש והחלק הפגום נוטה לצד האחר:

בצפונה או בדרומה. שהלבנה מתרחקת מן השמש פעם לצד צפון פעם לצד דרום, ואם ידעו בית דין בדרך החשבון שבאותו זמן ראויה שתהיה לצד צפון ואמרו העדים שראוה נוטה לצד דרום או איפכא, בידוע שעדי שקר הן:

כמה היה גבוה. מן הארץ לפי ראות עיניכם. אם אמר אחד מן העדים גבוה שתי קומות והאחד אומר שלש, עדותן קיימת. אחד אומר שלש ואחד אומר חמש, עדותן בטלה:

ולאין היה נוטה. ראשי הפגימה לאיזה צד נוטין, לצד צפון או לצד דרום:

וכמה היה רחב. שהלבנה משתנה שעורה כפי מה שהיא רחוקה מן החמה או קרובה אליה:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us