Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Nedarim 4:2 - 4:3

The Mishnah Yomi for Saturday, March 2, 2024 is Nedarim 4:2 - 4:3

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Nedarim Perek 4 Mishnah 2

נדרים פרק ד׳ משנה ב׳

2
With regard to one prohibited by vow from deriving benefit from another, if that other person chooses, he may contribute the half-shekel to the Temple on his behalf, and repay his debt, and return his lost item to him, and the one prohibited from benefiting is not considered to have benefited from him. In a place where one takes payment for returning a lost item, that benefit should fall into the category of consecrated Temple property.
הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, שׁוֹקֵל אֶת שִׁקְלוֹ, וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ. מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר, תִּפֹּל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ:
ב׳

שוקל לו שקלו – the half-shekel that everyone from Israel is obligated for in each yer for the needs of the community sacrifices. But the person making he vow is able to pay his portion [for the one-half shekel] for him, for he is performing a mere Mitzvah.

ופורע לו חובו – here are those who establish it especially regarding a debt that the borrower made a condition/stipulation with the lender that he should not pay back the debt other than when he wanted and the creditor is not able to pressure him, but now he doesn’t benefit him at all when he pays back his debt. But there are those who establish it for every debt that is in the world, which is not other than preventing the creditor that he should not make a claim against him, for the preventing of a claim is not within the category of benefit.

ומחזיר לו אבדתו – whether the property of the one returning [the object] are forbidden on the person who lost [the object] or whether the property of the person who lost [the object] are forbidden on the person who returns [the object], because he is performing a Mitzvah [of restoring/returning a lost object].

ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש – when both of them take a vow of deriving any benefit from each other, if he akes the reward, it is found that he benefits, and if he doesn’t take the reward, it is found that he provides benefit [to the other], therefore, that benefit should fall to the Temple property. But we don’t say that he should bring the benefit to the Dead Sea (literally, Salt Sea), because his benefit is forbidden upon him like something given to the Temple property, therefore, all benefit that comes to his hand from him is Temple property/dedicated to a sacred purpose.

שוקל לו שקלו. מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות צבור. והמדיר יכול לשקול בשבילו, דמצוה בעלמא קעביד:

ופורע לו חובו. אית דמוקמי לה דוקא בחוב שהתנה לוה עם המלוה שלא יפרענו אלא לכשירצה ולא יוכל המלוה ללחצו, והשתא לא אהני ליה מידי במה שפורע חובו. ואית דמוקמי לה בכל חוב שבעולם, שאינו אלא מונע את בעל חובו שלא יתבענו, ומניעת תביעה אינה בכלל הנאה:

ומחזיר לו אבדתו. בין שהיו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה בין שהיו נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר משום דמצוה קעביד:

ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש. כששניהם מודרים הנאה זה מזה, אם הוא נוטל שכר נמצא נהנה, ואם אינו נוטל שכר נמצא מהנה, לפיכך תפול הנאה להקדש. ולא אמרינן יוליך הנאה לים המלח, לפי שאסר עליו הנאתו כהקדש, הלכך כל הנאה הבאה לידו ממנו הקדש היא:

Mishnah 2

Mishnayos Nedarim Perek 4 Mishnah 3

נדרים פרק ד׳ משנה ג׳

3
The mishna proceeds to list other tasks that one may perform for someone who is prohibited by vow from benefiting from him. And he separates his teruma and his tithes, provided that it is with the knowledge and consent of the owner of the produce. And he sacrifices for him the bird nests, i.e., pairs of birds, pigeons and turtledoves, of zavin (see Leviticus 15:13–15); the bird nests of zavot (see Leviticus 15:28–30); the bird nests of women after childbirth (see Leviticus 12:6–8); sin-offerings; and guilt-offerings. And he teaches him midrash, halakhot, and aggadot, but he may not teach him Bible. However, he may teach his sons and daughters Bible. And with regard to one for whom benefit from another is forbidden by vow, that other person may feed his wife and children, although the one who is bound by the vow is obligated in their support and benefits when another supports them. And he may not feed his animal, whether it is a kosher animal or whether it is a non-kosher animal. Rabbi Eliezer says: He may feed the non-kosher animal, and he may not feed the kosher animal. The Rabbis said to him: What is the difference between kosher and non-kosher animals in this respect? Rabbi Eliezer said to them: The kosher animal’s being belongs to Heaven, and the animal’s body is the property of its owner, as he can eat it. Therefore, the owner benefits directly when another feeds his animal. And a non-kosher animal, both its being and its body belong to Heaven, as it is prohibited for its owner to eat its meat. The Rabbis said to him: The non-kosher animal too, its being belongs to Heaven, and its body is the property of its owner, because if the owner chooses, he sells it to gentiles or feeds it to dogs.
וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעַשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִין, קִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ, הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא, וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זָן אֶת הַטְּמֵאָה, וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ, מַה בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה. אָמַר לָהֶן, שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, וּטְמֵאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמָיִם. אָמְרוּ לוֹ, אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה, הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לְגוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לִכְלָבִים:
ג׳

ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו – as, for example, that he said, all who wish to make a heave-offering should come and make the heave-offering/Terumah. But he should not tell him to make the heave-offering, for behold that makes him an agent and it is a benefit to him that he performs his agency.

ומקריב לו קיני זבין וזבות – a Kohen who made a vow with an Israelite to not derive benefit from him, he can offer his sacrifices that he brings for a male with an emission and/or a female with an emission and/or [bird-offerings] for women who have given birth.

ומלמדו מדרש – Sifra (i.e., the legal Midrash to Leviticus) and Sifrei (i.e., the legal Midrash to Numbers and/or Deuteronomy) , which is the Midrash of the the verses.

הלכות – a usage dating from Moses as delivered from Sinai (i.e., a traditional law or a traditional interpretation of a written law).

אגדות – words of the Sages that were supported through Biblical passages. And the reason that it was permitted to teach him all of these things, is that a person is not permitted to take a salary in order to teach his fellow all these things, and there is no benefit here, for he is performing a Mitzvah.

אבל לא ילמדנו מקרא – for he is permitted to take a salary for the study of Bible for it is not other than the payment for the incisions in the Bible vers according to sense to play the Biblical verses in their appropriate manner, and it is not according to the Torah, and it is permitted to take payment for this for if he does not take payment, he ends up providing benefit for him, and if he takes [payment] it is found that he benefits. And specifically in a place where it is the practice to take payment for the Scripture, but in a place where they don’t take payment for Scripture, even Scripture is permitted to teach him.

אבל מלמד הוא את בניו – for even though it is a Mitzvah upon the father to teach his son, and this fulfills his obligation to do so, it is not called benefit, for the Mitzvot/commandments were not given to benefit from them. But it is also possible that he would find someone else who will teach him (i.e., his son) for free.

לא יזון את בהמתו – for it is satisfactory to him (i.e., the animal) with spices and this benefits him.

טמאה נפשה וגופה לשמים – that for work it exists and he doesn’t worry about the corpse.

שאם ירצה מוכרה לעכו"ם – for eating and he takes the excess monies for its corpse.

ותורם תרומתו ומעשרותיו לדעתו. כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום. אבל לא יאמר לו לתרום, שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:

ומקריב לו קיני זבין וזבות. כהן שהדיר את ישראל הנאה ממנו, יכול להקריב קרבנותיו שמביא על זב וזבה ויולדת:

ומלמדו מדרש. ספרא וספרי, שהוא מדרש הפסוקים:

הלכות. הלכה למשה מסיני:

אגדות. דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים. וטעמא דשרי ללמדו כל הני, שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו את כל אלה, ואין כאן הנאה, דמצוה קעביד:

אבל לא ילמדנו מקרא. שמותר ליטול שכר על למוד המקרא, שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן המקראות כהלכתן, ולאו דאורייתא הוא ושרי ליטול שכר עליו, ואם אינו נוטל נמצא מהנהו, ואם נוטל נמצא נהנה. ודוקא במקום שנהגו ליטול שכר על המקרא, אבל במקום שאין נוטלין שכר על המקרא אף המקרא שרי ללמדו:

אבל מלמד הוא את בניו. ואע״ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו, לא מקריא הנאה, דמצות לאו ליהנות נתנו. וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:

ולא יזון את בהמתו. דניחא ליה בפיטומה וקא מהני ליה:

טמאה נפשה וגופה לשמים. דלמלאכה קיימא ואינו חושש על פיטומה:

שאם ירצה מוכרה לעכו״ם. לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פיטומה:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us