Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Sotah 2:3 - 2:4

The Mishnah Yomi for Saturday, May 11, 2024 is Sotah 2:3 - 2:4

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Sotah Perek 2 Mishnah 3

סוטה פרק ב׳ משנה ג׳

3
When the priest comes to write the scroll of the sota that is to be placed in the water, from what place in the Torah passage concerning the sota (Numbers 5:11–31) does he write? He starts from the verse: “If no man has lain with you, and if you have not gone astray to defilement while under your husband, you shall be free from this water of bitterness that causes the curse” (Numbers 5:19); and continues: “But if you have gone astray while under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband” (Numbers 5:20). And then he does not write the beginning of the following verse, which states: “Then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the priest shall say to the woman” (Numbers 5:21), but he does write the oath recorded in the continuation of the verse: “The Lord shall make you a curse and an oath among your people when the Lord will cause your thigh to fall away, and your belly to swell. And this water that causes the curse shall go into your bowels, and cause your belly to swell, and your thigh to fall away” (Numbers 5:21–22); but he does not write the conclusion of the verse: “And the woman shall say: Amen, amen” (Numbers 5:22). Rabbi Yosei says: He does not interrupt the verses but rather writes the entire passage without any omissions. Rabbi Yehuda says: He writes nothing other than curses recorded in the final verses cited above: “The Lord shall make you a curse and an oath among your people when the Lord will cause your thigh to fall away, and your belly to swell. And this water that causes the curse shall go into your bowels, and cause your belly to swell, and your thigh to fall away.” And he does not write the conclusion of the verse: “And the woman shall say: Amen, amen.”
בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְּגִלָּה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כוֹתֵב, (במדבר ה) מֵאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ וְגוֹ', וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְגוֹ'. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'. וְכוֹתֵב יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ', וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיָה מַפְסִיק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כוֹתֵב, אֶלָּא יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ' וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ וְגוֹ'. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן:
ג׳

מאם לא שכב איש אותך וגו' – the clean–pure; which are the curses that come on account of blessings that imply that surely if a man laid, you would not be clean.

ואינו כותב והשביע הכהן וגו' – for this is not other than a commandment upon the Kohen to have her take an oath.

ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן – it is nothing other than a receipt that the woman accepts upon herself the oaths and we derive it as it is written (Numbers 5:23): “[The priest shall put] these curses down in writing and rub it into the water of bitterness],” "האלות"–the curses – to include curses that come on account of the blessings. [The word] "האלה"–these – to exclude [the instructions] and the affirmations (see Talmud Sotah 17a – by the woman saying “Amen”).

ר' יוסי אומר אינו מפסיק – from when he starts: (Numbers 5:19): “If no man has lain with you” until (Numbers 5:24): “Amen, amen.” And he writes the instructions of (Numbers 5:21): “Here the priest shall administer the curse of adjuration to the woman” and the affirmations (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, amen,’” for he expounds the word "את" (verse 19) to include instructions and affirmations.

רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב – meaning to say that he was careful so as not to write other than "אלות"–oaths, and not curses that come on account of the blessings and not instructions nor affirmations, for he expounds [the word] "האלות"–the oaths – and not curses that come on account of these blessings to exclude instructions and affirmations.

מאם לא שכב איש אותך וגו׳ הנקי. שהן קללות הבאות מחמת ברכות, דמשמע הא אם שכב לא תנקי:

ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו׳ שאין זה אלא מצוה על הכהן להשביעה:

ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן. שאינו אלא קבלה שהאשה מקבלת עליה האלות. ויליף לה מדכתיב האלות האלה. האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:

ר׳ יוסי אומר אינו מפסיק. משהתחיל אם לא שכב איש אותך עד אמן אמן. וכותב צוואות דוהשביע הכהן את האשה וקבלות דואמרה האשה אמן אמן, דדריש את, לרבות צוואות וקבלות:

רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב. כלומר היה זהיר בעצמו שלא לכתוב אלא אלות בלבד, ולא קללות הבאות מחמת ברכות, ולא צוואות, ולא קבלות. דדריש האלות ולא קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:

Mishnah 2

Mishnayos Sotah Perek 2 Mishnah 4

סוטה פרק ב׳ משנה ד׳

4
The priest does not write the scroll of the sota upon a wooden tablet, and not upon paper made from grass, and not upon diftera, a hide that is only partially processed, as it is salted and treated with flour but not gallnuts; rather, it must be written only on a scroll of parchment, as it is stated: “And the priest shall write these curses in a scroll” (Numbers 5:23). And the scribe may not write with gum [komos], and not with iron sulfate [kankantom], nor with any substance that makes a mark and cannot be completely erased, but only with ink made from soot, as it is stated in the continuation of the same verse: “And he shall blot them out into the water of bitterness” (Numbers 5:23). This indicates that the scroll must be written with a writing that can be erased in water.
אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ וְלֹא עַל הַנְּיָר וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, אֶלָּא עַל הַמְּגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּסֵּפֶר. וְאֵינוֹ כוֹתֵב לֹא בְקוֹמוֹס וְלֹא בְקַנְקַנְתּוֹם וְלֹא בְכָל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בִדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וּמָחָה, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּחֵק:
ד׳

לוח – of wood.

נייר – of grasses–herbs that they pound–crush them and make them like a kind of leather.

דפתרא – a hide which is not worked completely through which is prepared with salt and flour but not with gall-nut [juice].

בספר – on parchment.

קומוס – resin of the tree which is melted in water.

קנקנתום – IRMINT and in the foreign language “vitriol.”

ולא בכל דבר שהוא רושם – and it is absorbed in the parchment and one cannot erase it for gum and vitriol make a lasting impression.

לוח. של עץ:

נייר. של עשבים שכותשים אותם ועושים כמין עור:

דפתרא. עור שאינו מעובד כל צרכו, דמליח וקמיח ולא עפיץ:

בספר. בקלף:

קומוס. שרף האילן ומתיכו במים:

קנקנתום. אירמנ״ט. ובלע״ז ודריאו״לו:

ולא בכל דבר שהוא רושם. ונבלע בקלף ואינו יכול למחות דקומוס וקנקנתום עבדי רושם:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us