Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Avos 5:20 - 5:21

The Mishnah Yomi for Sunday, June 29, 2025 is Avos 5:20 - 5:21

Mishnah 1

Mishnayos Avos Perek 5 Mishnah 20

אבות פרק ה׳ משנה כ׳

20
Judah ben Tema said: Be strong as a leopard, and swift as an eagle, and fleet as a gazelle, and brave as a lion, to do the will of your Father who is in heaven. He used to say: the arrogant is headed for Gehinnom and the blushing for the garden of Eden. May it be the will, O Lord our God, that your city be rebuilt speedily in our days and set our portion in the studying of your Torah.
יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתוֹרָתֶךָ:
כ׳

"Be brazen like the leopard": This leopard is born from a wild boar and a lioness. As when it is the season for lions to be in heat, the lioness inserts its head into the brush of the forest and moans and summons the male, but [sometimes] the boar hears its voice and copulates [with] it and a leopard comes out from [the combination of] the two of them. And because it a bastard, it is brazen-faced, even though it does not have so much courage. You too, be brazen and do not be ashamed to ask your teacher what you did not understand, like that which we have learned, "one that is ashamed will not learn."

"light like the eagle": to pursue after your studies. And you will not get exhausted, as it is written (Isaiah 40:31), "they shall raise wings like eagles, they will run and not be exhausted."

"swift like the deer": to run towards the commandments.

"and mighty like the lion": to conquer your impulse from [the doing of] sins.

"brazen-faced": Since brazenness is noticeable in the face, as it is written (Proverbs 21:29), "The brazenness of an evil man is in his face": therefore he is called brazen-faced.

"that Your city be rebuilt, speedily and in our days": Meaning to say, in the same way that You have graced us with this trait - since it is a sign [of people being] of the seed of Abraham that they are [easily] ashamed, merciful and doers of acts of loving-kindness (Yevamot 79a) - so may it be Your will that Your city be rebuilt, etc.

עַז כַּנָּמֵר. הַנָּמֵר הַזֶּה נוֹלַד מִן חֲזִיר הַיַּעַר וְהַלְּבִיאָה, כִּי בְּעֵת יַחֵם הָאֲרָיוֹת הַלְּבִיאָה מַכְנֶסֶת רֹאשָׁהּ בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וְנוֹהֶמֶת וְתוֹבַעַת אֶת הַזָּכָר, וְהַחֲזִיר שׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ וְרוֹבְעָהּ, וְנָמֵר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶן. וּלְפִי שֶׁהוּא מַמְזֵר הוּא עַז פָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְּבוּרָה כָּל כָּךְ. אַף אַתָּה הֱוֵי עַז וְלֹא תִּתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאֹל מֵרַבְּךָ מַה שֶּׁלֹּא הֵבַנְתָּ, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד:

וְקַל כַּנֶּשֶׁר. לַחֲזֹר אַחַר תַּלְמוּדְךָ, וְלֹא תִיגַע. כְּדִכְתִיב (ישעיה מ) יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ:

וְרָץ כַּצְּבִי. לִרְדֹּף אַחַר הַמִּצְוֹת:

וְגִבּוֹר כָּאֲרִי. לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרְךָ מִן הָעֲבֵרוֹת:

עַז פָּנִים. לְפִי שֶׁהָעַזּוּת נִכָּר בַּפָּנִים כְּדִכְתִיב (משלי כא) הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, לְפִיכָךְ נִקְרָא עַז פָּנִים:

שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ זֹאת הַמִּדָּה, שֶׁסִּימָן לְזֶרַע אַבְרָהָם בַּיְשָׁנִים רַחֲמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים (יבמות עט.), כֵּן יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ':

יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר. בסמוך לההיא דר״ע דקאמר עשה שבתך חול תנינא לה במס' פסחים פר' ערבי פסחים ואתא לאורויי לן דלא אמר ר' עקיבא אלא במי שהשעה דוחקת לו ביותר אבל צריך אדם לזרז עצמו כנמר וכנשר לעשות רצון אביו שבשמים לכבד שבתות וימים טובים:

נ״א כנמר אנגרי״ש בלע״ז אדוק ולהוט ומחזיק בהן כאכזרי. וקל לרוץ מהרה בלא עצלות. וגבור ורטיאו״ש בלעז בעל זרוע לעסוק בכל כחך:

כתוב במשנה הוא היה אומר עז פנים לגיהנם ובושת פנים לג״ע יהי רצון וכו׳ ומוסיפין כאן תניא ר' נתן אומר וכר וברייתא היא דנהוג עלמא לאומרה והיא במסכת כלה:

Mishnah 2

Mishnayos Avos Perek 5 Mishnah 21

אבות פרק ה׳ משנה כ"א

21
He used to say: At five years of age the study of Scripture; At ten the study of Mishnah; At thirteen subject to the commandments; At fifteen the study of Talmud; At eighteen the bridal canopy; At twenty for pursuit [of livelihood]; At thirty the peak of strength; At forty wisdom; At fifty able to give counsel; At sixty old age; At seventy fullness of years; At eighty the age of “strength”; At ninety a bent body; At one hundred, as good as dead and gone completely out of the world.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:
כ"א

"Five years [is the age] for [the study of] Scripture": We learn it from orlah (the prohibition to eat fruit from a new tree), as it is written (Leviticus 19:23-25), "three years will they be orlah, etc. And in the fourth year all of its fruit will be holy praises" - that his father should teach him the shape of the letters and recognition of the vowels [in the child's fourth year]. "And in the fifth year you shall eat its fruit; [so that] you will add to your produce" - from here and onward, stuff him like an ox.

"Ten [is the age] for [the study of] Mishnah": As he studies Scripture five years, and Mishnah for five years, and Talmud for five years, as the Master said (Chullin 24a), "Any student who has not seen a positive sign in his study for five years will not see one further [than that]" - as it is written (Numbers 8:24), "This is [the rule] among the Levites; from twenty-five years and above, he should come to be of the service," that he should come to learn the laws of the service for five years and at thirty, he should serve.

"Thirteen [is the age] for [observing] commandments": As is written (Numbers 5:6), "a man or a women who have done from all of the sins of man." And regarding Shekhem, it is written (Genesis 34:25), "and the two sons of Yaakov, Shimon and Levi, took - each man - his sword." And at that time, Levi was thirteen years old, and [still, the verse] calls him a man.

"Eighteen [is the age] for the [wedding] canopy": [The word,] man is written nineteen times in Parshat Bereshit (the beginning of Genesis) from, "And God said, 'let us make man'" (Genesis 1:26), until "And the Lord God built the side" (Genesis 2:22, when Eve was created). One [use of the word, man] is for itself [such that] eighteen remain to be expounded [in this way].

"Twenty [is the age] for pursuit": of his sustenance. After he has studied Scripture, Mishnah and Talmud, and married a woman and produced children, he must seek out sustenance. A different explanation: Twenty [is the age] of his being pursued from the Heavens and to punish him for his deeds; as the court Above does not punish [someone] less than twenty years old.

"Thirty [is the age] for [full] strength": As the Levites would put up and take down the Tabernacle and load the carts and carry on their shoulders from [the age] of thirty and above.

"Forty [is the age] for understanding": Since after forty years that Israel was in the wilderness, Moshe said to them (Deuteronomy 29:3), "'And the Lord did not give you a heart to know and eyes to see and ears to hear until this day.'"

"Fifty [is the age] for [giving] counsel": As it is stated with the Levites (Numbers 8:25), "And from fifty years, he shall return from service and not serve more; and serve his brothers, etc." - and what is the service? That he give them counsel.

"Sixty [is the age] for mature age": As is written (Job 5:26), "You will come in your old age (bekhelach) to the grave." The numerical equivalent of [the letters in] bekhelach is sixty.

"Seventy [is the age] for a hoary head:" As is written about David (I Chronicles 29:28), "And he died with a good hoary head"; and the days of his life were seventy years.

"Eighty [is the age] for [superadded] strength (gevurot)": As is written (Psalms 90:10), "and if with great strength (gevurot), eighty years."

"Ninety [is the age] for [a] bending [stature]": He walks stooping and bent over. And some say, it is an expression [similar to its usage in Proverbs 22:14], "A deep pit."

בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא. מֵעָרְלָה יָלְפִינַן, דִּכְתִיב (ויקרא יט) שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים וְגוֹ' וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, שֶׁאָבִיו מְלַמְּדוֹ צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וְהֶכֵּר הַנְּקֻדּוֹת. וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, מִכָּאן וְאֵילָךְ סְפֵי לֵיהּ כְּתוֹרָא:

בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה. שֶׁלּוֹמֵד מִקְרָא חָמֵשׁ שָׁנִים, וְחָמֵשׁ שָׁנִים מִשְׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים גְּמָרָא. דְּאָמַר מַר (חולין כד.) כָּל תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה, דִּכְתִיב (במדבר ח) זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבֹא לִצְבֹא צָבָא, שֶׁבָּא וְלוֹמֵד הִלְכוֹת עֲבוֹדָה חָמֵשׁ שָׁנִים, וּבֶן שְׁלֹשִׁים עוֹבֵד:

בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת. דִּכְתִיב (שם ה) אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם, וְגַבֵּי שְׁכֶם כְּתִיב (בראשית לד) וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וְלֵוִי בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה, וְקָרֵי לֵיהּ אִישׁ:

בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה. תְּשַׁע עֶשְׂרֵה אָדָם כְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית מִן וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם עַד וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, חַד לְגוּפֵיהּ, פָּשׁוּ לֵיהּ שְׁמֹנָה עָשָׂר לִדְרָשָׁא:

בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף. אַחַר מְזוֹנוֹתָיו. לְאַחַר שֶׁלָּמַד מִקְרָא מִשְׁנָה וּגְמָרָא וְנָשָׂא אִשָּׁה וְהוֹלִיד בָּנִים, צָרִיךְ הוּא לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אַחַר מְזוֹנוֹת. פֵּרוּשׁ אַחֵר, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדֹּף אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּלְהַעֲנִישׁוֹ עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעֲלָה מַעֲנִישִׁין פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים:

בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ. שֶׁהַלְוִיִּם הָיוּ מְקִימִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וּמְפָרְקִין וְטוֹעֲנִין אֶת הָעֲגָלוֹת וְנוֹשְׂאִין בַּכָּתֵף מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה:

בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה. שֶׁלְּאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה (דברים כט) וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה. שֶׁנֶּאֱמַר בַּלְּוִיִּם (במדבר ח) וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו וְגוֹ', וּמַהוּ הַשֵּׁרוּת, שֶׁיִּתֵּן לָהֶם עֵצָה:

בֶּן שִׁשִּׁים לַזִּקְנָה. דִּכְתִיב (איוב ה) תָּבֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר. בכל"ח בַּגִּימַטְרִיָּא שִׁשִּׁים:

בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׁיבָה. דִּכְתִיב בְּדָוִד (דברי הימים א כט) וַיָּמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, וִימֵי חַיָּיו הָיוּ שִׁבְעִים שָׁנָה:

בֶּן שְׁמֹנִים לִגְבוּרוֹת. דִּכְתִיב (תהלים צ) וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמֹנִים שָׁנָה:

בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ. הוֹלֵךְ שָׁחוּחַ וְכָפוּף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, לְשׁוֹן שׁוּחָה עֲמֻקָּה:

בן חמש שנים למקרא. קרא קא דריש דכתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש שמחנכין אותו לאותיות. ובשנה החמישית כתב להוסיף לכם תבואתו וכדאמרי' התם מכאן ואילך ספי ליה כתורא. למקרא. נ״א שמכניסין אותו ללמוד תורה ופסוקים אבל לא קודם לכן לפי שהתורה מתשת כחו של תינוק. בן עשר למשנה דודאי באלו חמשה למד המקרא דכל תלמיד שאינו רואה בחמש שנים סימן יפה במשנתו שוב אינו רואה וכדאשכחן גבי לויים דהוי גמרי הלכות עבודה בחמש שנים כדאמרינן התם קשו קראי אהדדי כתוב אחד אומר מבן עשרים וחמש שנה וכתוב אחד אומר מבן שלשים וגו' הא כיצד בן חמש ועשרים שנה היה בא ללמוד ולומד עד שלשים נמצא כל תלמודו בחמש שנים והיינו טעמא נמי דבן חמש עשרה לגמרא ולומד למודו עד שהוא בן עשרים ומכאן ואילך רודף אחר מזונותיו:

נ״א בן עשר למשנה ללמוד המשניות כמו שהן בלא גמרא שאין בהם טורח כל כך ונקל הוא מלשון הגמרא:

בן שלש עשרה למצות. דכתיב איש או אשה אשר יעשו מכל חטאות האדם וגו' ואינו קרוי איש עד שהוא בן שלש עשרה וכדאשכחן התם ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה ואז היה לוי בן שלש עשרה שנה כשתחשוב ב' שנים שעשה יעקב בבית אל. נ״א בן שלש עשרה למצות דמי שהביא שתי שערות בא לכלל מצות דאורייתא דהלכה למשה מסיני היא ושיערו חכמים הבאת שתי שערות לשלש עשרה שנה לפיכך מכניסין אותו לקיים מצות ומאותו זמן ואילך מסתמא מחזקינן ליה בשתי שערות כדין רוב תינוקות אבל היכא דידעינן ליה בבירור דאכתי לא מייתי ב' שערות לשלש עשרה אינו נזקק למצות מן התורה אלא בחינוך מדרבנן בעלמא דמחנכי ליה לרביא כבר שית כבר עשר דמדאורייתא ממתינן ליה עד עשרים שמא יביא שתי שערות ואם הגיע לעשרים ולא הביא גלי אנפשיה דסריס הוא דסריס אין לו שתי שערות וחייב בכל מצות ובכל עונשים שבתורה והיינו דקתני לקמיה בן עשרים לרדוף דמאחר שבא לכלל עשרים היו רודפין אותו ב״ד לרדותו מכת מרדות דרבנן כדי להביאו לייסרו בכל מיתות ועונשין האמורין לא שנא הביא ולא שנא לא הביא ומעשרים ואילך חשיב ליה קרא כגברא בעלמא דכתיב מבן כ' שנה ומעלה:

בן חמש עשרה לגמרא. ללמוד גמרא ועומק הלכות:

בן שמונה עשרה לחופה. די״ח פעמים כתיב אדם מבראשית עד כי מאיש לוקחה זאת. נ״א דעומד על פרקו להנשא:

לרדוף במצות עונשין:

בן שלשים לכח. שכן בני לוי לא היו יכולין לישא בכתף עד ל' מפני שלא היה להן כח: נ״א אז נכנס בכחו ובגבורתו:

בן ארבעים להבין דבר מתוך דבר ולהורות כהלכה. נ״א לבינה כדאמרינן התם ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה מכאן לתלמיד שאינו עומד על דעת רבו עד שהוא בן ארבעים:

בן חמשים לעצה. שנא' ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו באהל מועד שמייעץ אותם ומלמדן לשמור משמרתן. נ״א לישא וליתן בעומק עצה מתוך שרבו עליו מעשיו:

בן ששים לזקנה. שכן בכל״ח עולה ס' שנא' תבא בכלח אלי קבר. נ״א תחלת זקנה באה עליו להלבנת קצת שערותיו:

בן שבעים לשיבה. דכתיב גם שב גם ישיש בנו וכשנכפלו שני חייו דאיוב חיה מאה וארבעים שנה שמע מינה דבן שבעים שנה שיבה אע״פ שכתב אחרי זאת דרשא הוא דרשינן. נ״א לשיבה זקן גמור הוא שנתלבנו רוב שערותיו כי היכי דאשכחנא בר' אלעזר בן עזריה בברכות דהדרי ליה תמניסר דרי שערות לבנות של זקנה וקאמר איהו לנפשיה הרי אני כבן שבעים שנה אלמא לע' מתלבן כבר רוב שער האדם:

בן שמונים לגבורה. כלומר דבר גדול הוא אם יחיה אדם עד שמונים שנה דכתיב ואם בגבורות שמונים שנה שאם הוא חי יותר בגבורתו של מקום הוא חי ולא מרב כח שבו שהרי מכאן ואילך אין לו כח לאכול ולשתות:

לשוח. הוא מהלך שחוח שהרי מכאן ואילך הוא כפוף. וי״א לשוח ראוי לקבורה דשוב אין בו כח לצאת ולבא:

כאלו מת. שכבר עיניו קמו וכהו ולחו נס ונשתנו פניו ומעין החכמה פסק ממנו והוא משתטה והולך:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us