Mishnayos Zevachim Perek 14 Mishnah 7
Change text layout:
זבחים פרק י"ד משנה ז׳
When Shiloh was destroyed (see I Samuel 4:18), the Jewish people arrived with the Tabernacle at Nov, and later at Gibeon, and private altars were permitted. Offerings of the most sacred order were then eaten within the curtains in the courtyard of the Tent of Meeting, and offerings of lesser sanctity were eaten in all the cities of Eretz Yisrael.
בָּאוּ לְנוֹב וּלְגִבְעוֹן, הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קָדָשִׁים קַלִּים, בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
Bartenura
באו לנוב ולגבעון. כשחרבה שילה לסוף שלש מאות ושבעים חסר אחת שהיה המשכן שם, ונלקח הארון בימי עלי, באו לנוב, וחרבה נוב בימי שאול ובאו לגבעון. וכל ימי נוב וגבעון היו חמישים ושבע שנה, וכל זמן זה היו הבמות מותרות, דרחמנא אמר באיסור הבמות כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה, מנוחה זו שילה, נחלה זו ירושלים, ולמה חלקן הכתוב אלא כדי ליתן היתר לבמות בין זו לזו:
קדשים קלים בכל ערי ישראל. והוא הדין למעשר שני, שהרי הקישן הכתוב, דכתיב (שם) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו׳, וכל נדריך אשר תדור, בזמן שקדשים קלים טעונים הבאת מקום אף מעשר שני טעון הבאת מקום, בזמן שקדשים קלים בכל ערי ישראל אף מעשר שני בכל ערי ישראל:
באו לנוב ולגבעון – when Shiloh was destroyed at the end of three-hundred and seventy years minus one (i.e., 369 years), when the Sanctuary was there, and the Ark was taken in the days of Eli [the priest, at the time when Samuel had been serving him], they came to Nob [for thirteen years], but Nob was destroyed during the days of [King] Saul (see First Samuel, Chapter 22, verses 17-19) and they came to Givon. And all the days of Nob and Givon were fifty-seven years, and all that time, the Bamot/platforms/improvised altars (i.e., name of legitimate altars prior to, and of the illegitimate after, the establishment of a century sanctuary - at Shiloh – and of the Temple at Jerusalem) were permitted, for the All-Merciful stated regarding the prohibition of the improvised altars (Deuteronomy 12:9): “Because you have not yet come to the allotted haven/אל – המנוחה ואל – הנחלה [that the LORD your God is giving you].” מנוחה – is Shiloh, נחלה – is Jerusalem, but Scripture did not did not divide them other in order to provide a permission for improvised altars whether in this or that period.
קדשי קלים בכל ערי ישראל – and the same law applies to the Second Time, for Scripture made an analogy between them, as it is written (Deuteronomy 12:17): “You may not partake in your settlements of the tithes of your new grain [or wine or oil, of the firstlings of your herds and flocks,] or any of the votive offerings that you vow.” At the time when the lesser Holy Things require being brought to the Place (i.e., the Sanctuary), at the time when the lesser Holy Things [are brought] throughout the cities of Israel, even the Second Tithe is within all the cities of Israel (after the conquest and the division of the Land.