Mishnah.org Logo
Perek 5

Mishnayos Zavim Perek 5 Mishnah 2

זבים פרק ה׳ משנה ב׳

2
They said yet another general principle: All that is carried above a zav becomes defiled, but all those things above which he is carried are clean except objects on which he can sit or lie upon, and a person. How so? If a zav had his finger beneath a layer of stones and one that was clean was above, he conveys uncleanness at two [degrees of remove] and disqualifies [terumah] at one [further remove]. If he separated [from the source of uncleanness] he still defiles at one remove and disqualifies [terumah] at yet one [further remove]. If the unclean one was above, and the clean person below, he defiles at two [removes], and disqualifies [terumah] at yet one [further remove]. If he separated [from the source of uncleanness], he defiles at one [remove] and disqualifies [terumah] at yet one [more remove]. If foods or liquids, or objects on which he could sit or lie upon or other articles were above, they defile at one remove, and disqualify [terumah] at one [further remove]. If they had become separated [from the source of uncleanness], they defile at one [remove] and disqualify [terumah] at one [more remove]. All objects fit to sit or lie upon that were below defile at two [removes], and disqualify [terumah] at one [more remove]. If they had become separate [from the source of uncleanness], they defile at two [removes] and disqualify [terumah] at one [more remove] Foods and liquids and other articles that are below, remain clean.
וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ. כֹּל הַנִּשָּׂא עַל גַּבֵּי הַזָּב, טָמֵא. וְכֹל שֶׁהַזָּב נִשָּׂא עָלָיו, טָהוֹר, חוּץ מִן הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב וּלְמוֹשָׁב וְהָאָדָם. כֵּיצַד. אֶצְבָּעוֹ שֶׁל זָב תַּחַת הַנִּדְבָּךְ, הַטָּהוֹר מִלְמַעְלָן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הַטָּמֵא מִלְמַעְלָן וְהַטָּהוֹר מִלְּמַטָּן, מְטַמֵּא שְׁנַיִם וּפוֹסֵל אֶחָד. פֵּרַשׁ, מְטַמֵא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין, הַמִּשְׁכָּב, וְהַמּוֹשָׁב וְהַמַּדָּף מִלְמַעְלָן, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. פֵּרְשׁוּ, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד. וְהַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב מִלְּמַטָּן, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. פֵּרְשׁוּ, מְטַמְּאִין שְׁנַיִם וּפוֹסְלִין אֶחָד. הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וְהַמַּדָּף מִלְּמַטָּן, טְהוֹרִין:
ב׳

כל הנישא על גבי הזב – the uppermost part of the person with a flux/gonorrhea and even if the person with a flux/gonorrhea did not touch him and even if there are many things that interpose between him and between the person with a flux/gonorrhea, everything is ritually impure, as it is written (Leviticus 15:10): “Whoever touches anything that was under him [shall be impure until evening].” What is underneath him? If you were to say, underneath the person with flux/gonorrhea, that is his lying, but rather with anything that the Zav/person with flux will be underneath him, that is, the uppermost part of the Zav. And this applies to all things, even with something that is not normally upon him, and not with that is similar to what is below him, for it is not practiced other than something that appears to him.

חוץ מהן הראוי למשכב ולמושב – and the same law applies for what he is riding upon, but that which is not appropriate is pure, as for example, if he inverted a Seah which is not made for sitting and he sat upon it, it is possible that it would be impure for sitting, as the inference teaches us (Leviticus 15:6): “Whoever sits on an object on which the one with the discharge has sat,” that which is special fro sitting, excluding this that we say to him: “stand and perform our work.”

נדבך (a frame carried to the building ground with the tools and vessels above and under it) – a row of the building of the wall, like (Ezra 6:4): “With a course of unused timber [for each three courses of hewn stone].”

הטהור מלמעלה – on the frame/course of stones and weighing down upon the finger of the person with flux/gonorrhea (i.e., the Zav), for now it is carried above the Zav and is considered a primary source of ritual defilement.

מטמא שנים ופוסל אחד – it defiles first degree [of ritual impurity] and second degree [of ritual impurity], and renders heave-offering/priest’s due] impure with one further remove.

פירש – the pure person came down from the course of stones/frame, or that the person with flux/gonorrhea (i.e., the Zav) removed his finger from underneath the course of stones/frame. It defiles the pure with one remove and invalidates one remove, because the pure thing is not other first degree of ritual impurity for since it separates, it further does not defile clothing and makes heave offering/priest’s due second and third remove.

הטמא מלמעלה – on the course of stones/frame, and the finger of the pure person is underneath the course of stones/frame and the impure person weighs down upon him, for the Zav/the person with a flux/gonorrhea is carried upon it, therefore it defiles two removes and renders unfit one further remove.

והמדף – all the vessels that are not lying or sitting are called מדף/indirect contact for conferring ritual impurity.

מלמעלה – [above] the course of stones/frame, but the finger of the Zav/person with flux/gonorrhea is from below, they are not other than first degree of ritual impurity,

and they defile one remove and renders unfit [still] one [further] remove, but after they have separated, also this is the law.

פירשו מטמאין שנים ופוסלין אחד – the person who lies and who sits is always a primary source of ritual defilement, even though they (i.e., the defiling agents) have separated themselves.

טהורים – as we have stated that all that the Zav/person with flux/gonorrhea is carried upon is pure, except for from lying and sitting and the human being.

כל הנישא על גבי הזב. עליונו של זב ואפילו לא נגע בו הזב, ואפילו יש דברים הרבה חוצצים בינו לבית הזב, הכל טמא, דכתיב (שם) והנוגע בכל אשר יהיה תחתיו, מאי תחתיו אילימא תחתיו דזב, היינו משכב, אלא בכל אשר יהיה הזב תחתיו, דהיינו עליונו של זב, ונוהג בכל דבר, אפילו במידי דאין רגילות להיות עליו, ולא הוו כעין תחתיו, דאין נוהג אלא במידי דחזי ליה:

חוץ מן הראוי למשכב ולמושב. והוא הדין למרכב. אבל שאינו ראוי, טהור, כגון אם כפה סאה שאינה עשויה לישיבה וישב עליה, יכול יהא טמא מושב, תלמוד לומר (שם) והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב, מה שמיוחד לישיבה, יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו:

נדבך. שורת בנין החומה. כמו נדבכין די אבן גלל (בעזרא ו׳:ד׳):

הטהור מלמעלה. על הנדבך ומכביד על אצבעו של זב, דהשתא הוי נישא על גבי הזב ונחשב אב הטומאה:

מטמא שנים ופוסל אחד. מטמא ראשון ושני, ופוסל שלישי בתרומה:

פירש. שירד הטהור מן הנדבך, או שסילק הזב אצבעו מתחת הנדבך. מטמא הטהור אחד ופוסל אחד, לפי שאין הטהור אלא ראשון מכיון שפירש, דתו לא מטמא בגדים, ועושה שני ושלישי בתרומה:

הטמא מלמעלה. על הנדבך, ואצבע הטהור תחת הנדבך, ומכביד הטמא עליו, הרי הזב נישא עליו, לפיכך מטמא שנים ופוסל אחד:

והמדף. כל כלים שאינם משכב ומושב מדף קרי להו:

מלמעלן. של נדבך, ואצבע הזב מלמטה, אינם אלא ראשון:

מטמאין אחד ופוסלים אחד. ולאחר שפירשו נמי כך דינא:

פירשו מטמאין שנים ופוסלים אחד. המשכב ומושב לעולם אב הטומאה אע״פ שפירשו:

טהורים. כדאמרינן שכל שהזב נישא עליו, טהור, חוץ ממשכב ומושב והאדם: