Mishnayos Zavim Perek 2 Mishnah 2
Change text layout:
זבים פרק ב׳ משנה ב׳
There are seven ways in which a zav is examined as long as he had not become subject to zivah: With regard to food, drink, as [to what] he had carried, whether he had jumped, whether he had been ill, what he had seen, or what he had thought. [It doesn't matter] whether he had thoughts before seeing [a woman], or whether he had seen [a woman] before his thoughts. Rabbi Judah says: even if he had watched beasts, wild animals or birds having intercourse with each other, and even when he had seen a woman's dyed garments. Rabbi Akiva says: even if he had eaten any kind of food, be it good or bad, or had drunk any kind of liquid. They said to him: Then there will be no zavim in the world!’ He replied to them: you are not held responsible for the existence of zavim!’ Once he had become subject to zivah, no further examination takes place. [Zov] resulting from an accident, or that was at all doubtful, or an issue of semen, these are unclean, since there are grounds for the assumption [that it is zivah]. If he had at a first [issue] they examine him; On the second [issue] they examine him, but on the third [issue] they don't examine him. Rabbi Eliezer says: even on the third [issue] they examine him because of the sacrifice.
בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה. בְּמַאֲכָל, בְּמִשְׁתֶּה, וּבְמַשָּׂא, בִּקְפִיצָה, בְּחֹלִי, וּבְמַרְאֶה וּבְהִרְהוּר. הִרְהֵר עַד שֶׁלֹּא רָאָה אוֹ שֶׁרָאָה עַד שֶׁלֹּא הִרְהֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ רָאָה בְהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, אֲפִלּוּ רָאָה בִגְדֵי צֶבַע הָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל כָּל מַאֲכָל, בֵּין רַע בֵּין יָפֶה, וְשָׁתָה כָל מַשְׁקֶה. אָמְרוּ לוֹ, אֵין כָּאן זָבִין מֵעָתָּה. אָמַר לָהֶם, אֵין אַחֲרָיוּת זָבִים עֲלֵיכֶם. מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רָאָה רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁנִיָּה, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. בַּשְּׁלִישִׁית, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַקָּרְבָּן:
Bartenura
בשבעה דרכים בודקין בודקין את הזב. משום דאינו מטמא מחמת אונס, דכתיב זב מבשרו, ולא מחמת אונסו:
עד שלא נזקק לטומאה. דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה הוא נעשה זב לטמא משכב ומושב ולהצריכו לספור שבעה נקיים. אבל ראיה ראשונה, מטמאה באונס טומאת ערב, כדין בעל קרי, ומצטרפת עם השניה ואפילו שהיתה באונס:
במאכל. אם אכל אכילה גסה או אכל דברים המביאין לידי זיבה, ואפילו כל שהן, כגון בשר שמן, חלב, וגבינה, ביצים, ויין ישן, וגריסין של פול, ושחלין:
ובמשתה. בריבוי שתיה:
במשא. כבד שנשא:
במראה. ראה אשה, אפילו לא הרהר:
ובהרהור. אע״פ שלא ראה. אי אירע לו אחד מאלו השבעה קודם שראה ראיה שניה, אינו נעשה זב מחמת אותה ראיה, והטפה אינה מטמאה במשא כשאר טפה של זוב:
אין אחריות זבין עליכם. ואם לא יהיו זבים לעולם, מה אתם חוששים, הלא לא קבלתם אחריות של זבים עליכם. ואין הלכה לא כר׳ יהודה ולא כר׳ עקיבא:
משנזקק לטומאה. לאחר שראה ראיה שניה שלא באונס, שהרי מכאן ואילך הוא עושה משכב ומושב:
אין בודקין אותו. ואף אם ראה ראיה שלישית באונס, נעשה זב לקרבן. וכן אם ראה ראיה של זוב בשבעה ימים נקיים שהוא מונה, סתר הכל ואפילו היתה אותה ראיה באונס:
ספיקו ושכבת זרעו טמאין. ספיקו מחמת שכבת זרעו, כגון אם ראה שכבת זרע תחילה, וטפה זיבה הבאה אחר כך אינה מטמאה, שהרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת. ועד שלא נזקק לטומאה, הקרי מטהר את הזיבה, משום דהוי אונס. ולאחר שנזקק לטומאה, אין הקרי מטהר את הזיבה, שאין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה:
שרגלים לדבר. שאין אותה ראיה מחמת אונס, כיון שכבר נעשה זב:
ראה ראיה ראשונה בודקין אותו. היינו דוקא לקרבן. דאי מחמת אונס ראה, אינה מצטרפת עם השלישית לקרבן. אבל מצטרפת עם השניה לטומאה. דאם ראיה שניה שלא באונס, אע״פ שהיתה ראשונה באונס, עושה משכב ומושב ובעי שבעה נקיים וביאת מים חיים, דכי כתיב מבשרו ולא מחמת אנסו, בשניה כתיב. אבל ראשונה אתקש לשכבת זרע, דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע, מה שכבת זרע מטמאה באונס, אף ראיה ראשונה של זוב מטמאה באונס:
בשניה בודקין אותו. לטומאה ולקרבן:
בשלישית אין בודקין אותו. לא לטומאה ולא לקרבן:
ר׳ אליעזר אומר. כו׳ ואין הלכה כר׳ אליעזר:
בשבעה דרכים בודקין את הזב – because he (i.e., the man with flux/gonorrhea) does not defile because of unavoidable interference/accident, as it is written (Leviticus 15:2): “[when any man] has a discharge from his member, but not because of unavoidable accident/interference.
עד שלא נזקק לטומאה (before he is confirmed as to flux) – that is when he sees a second sighting [of flux] that through it he becomes a Zav (i.e., a person afflicted with flux/gonorrhea) to defile through lying and sitting and to require him to count seven clean [days]. But a first sighting/appearance defiles through unavoidable accident ritual impurity until nightfall, like the law of the person with a seminal emission (see Deuteronomy 23:11-12), but it combines with the second [sighting] and even it was an unavoidable accident.
במאכל – if he consume a large meal or at things that bring him to gonorrhea, and even a little bit, as for example, fatty meat, milk and cheese, eggs, and aged wine, and pounded beans and a kind of kress or pepperwort.
ובמשתה – increase/excess of drinking.
במשא – a heavy thing that he carried.
במראה – he saw a woman, even without meditation [on her].
ובהרהור – even though he did not see [her]. It one of these seven things happened to him before he saw the second sighting/appearance, he is not become a Zav because of that sighting, but the drop does not defile in carrying like the rest of the drops of his flux.
אין אחריות זבין עליכם (the responsibility for Zavim is not yours) – and if there won’t ever be any Zavim, what are you concerned/worried about? Have you not accepted responsibility of the Zavim upon yourselves? But the Halakha is not according to either Rabbi Yehuda or Rabbi Akiba.
משנזקק – for ritual defilement, after he saw a second sighting that was not an unavoidable accident. For from here onwards he makes [defilement] through sitting and lying.
אין בודקין אותו – even though he saw a third appearance/sighting [of flux] by unavoidable accident, he became a Zav for a sacrifice. And similarly, if he saw a sighting of effusion during the seven clean days that he is counting, it made void everything , and even it that sighting was by unavoidable accident.
ספיקו ושכבת זרעו טמאין – his doubt is because of his effusion of semen. As for example, if he saw effusion of semen initially, and a drop of a flux that comes afterwards does not defile, for the person who sees an emission does not defile with gonorrhea during the time of twenty-four astronomical hours. But before he is confirmed for defilement, the emission purifies the gonorrhea, because it was an unavoidable accident. But after he was confirmed for defilement, the emission does not purify the gonorrhea, and we don’t suspend/leave it in doubt that because of the emission the gonorrhea comes.
שרגלים לדבר – that this sighting is not because of an unavoidable accident, for he has already become a Zav.
ראה ראיה ראשונה בודקין אותו – that is specifically for [the requirement to being] a sacrifice. For if it was because of an unavoidable accident that he saw it, it does not combine with the third [sighting] for a [requirement to bring a] sacrifice, but it combines with the second [sighting] for defilement. For if the second sighting was not by unavoidable accident, even though the first [sighting] was by unavoidable accident, it makes sitting and lying [something that defiles] and requires seven clean [days] and going into living waters, as just as it is written (Leviticus 15:2]: “[a discharge issuing] from his member” and not because of his unavoidable accident, with the second [sighting] it is written, but the first [sighting] is compared by close analogy to effusion of semen, as it is written (Leviticus 15:32): “Such is the ritual concerning him who has a discharge: concerning him who has an emission of semen/שכבת זרע [and becomes impure thereby], just as the effusion/emission of semen defines through unavoidable accident, so does the first sighting of flux/gonorrhea defiles through unavoidable accident.
בשלישי אין בודקין אותו – neither for ritual defilement nor for a sacrifice.
רבי אליעזר אומר כו' – But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer (see Tractate Niddah 35a for the rationale of the dispute).