Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Zavim Perek 1 Mishnah 5

זבים פרק א׳ משנה ה׳


If he saw one issue which was as copious as three, lasting as long [as it takes to go] from Gad-Yav to Shiloah, which is the time it would take to bathe and dry twice, he becomes a full zav. If he saw one issue which was as copious as two, he defiles [objects] on which he lies or sits and he must immerse in running water, but he is exempt from bringing a sacrifice. Rabbi Yose said: they have not spoken of "one issue as copious" unless there was sufficient to make up three.

רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְשָׁלשׁ, שֶׁהִיא כְמִין גַּד יוֹן לַשִּׁילוֹחַ, שֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וְכִשְׁנֵי סִפּוּגִין, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כִשְׁתַּיִם, מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְצָרִיךְ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וּפָטוּר מִן הַקָּרְבָּן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא אָמְרוּ אַחַת מְרֻבָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי שָׁלשׁ:


כמין גד יון לשילוח – a place in Jerusalem that the Canaanite kings preserved idolatrous worship, and that same place was distant from the Shiloah as a measure [of time] of twice bathing and getting dry. Like from Gad Yon. It is the language of (Isaiah 65:11): “Who set a table for Luck” (a name of heathen deity). Shiloah is the name of the river, as it is written (Isaiah 8:6): “Because that people has spurned the gently flowing waters of Siloam” (the conduit – and later the tunnel – of Siloam conveyed into Jerusalem the waters of Gihon, which symbolize “The LORD of Hosts who dwells on Mount Zion – see verse 18).

מטמא משכב ומושב – that we consider it as two sightings.

אלא אם ען יש בה כדי שלש (unless it sufficed to make up three [emissions]) – as for exzmple like from Gad Yon to Shiloah, for then it is considered like a complete Zav, even with regard to the sacrifice. But with one profuse as two, they do not divide it, and it is considered like one sighting. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.

כמן גד יון לשילוח. מקום בירושלים שהעמידו בו מלכי יוונים עבודה זרה, והיה אותו מקום רחוק מן השילוח שיעור שתי טבילות ושני סיפוגים. כמגד יון, לשון העורכים לגד שלחן (ישעיהו ס״ה:י״א). שילוח, שם הנהר, כדכתיב (שם ח) יען כי מאס העם הזה את מי השילוח:

מטמא משכב ומושב. דחשבינא לה כשתי ראיות:

אלא אם כן יש בה כדי שלש. כגון כמגד יון לשילוח, דאז נחשב כזב גמור אפילו לענין קרבן. אבל באחת מרובה כשתים, אין חולקין אותה, וכראיה אחת היא חשובה. ואין הלכה כר׳ יוסי: