Mishnah.org Logo

Mishnayos Yoma Perek 8 Mishnah 8

יומא פרק ח׳ משנה ח׳

8

A sin-offering, which atones for unwitting performance of transgressions punishable by karet, and a definite guilt-offering, which is brought for robbery and misuse of consecrated items, atone for those sins. Death and Yom Kippur atone for sins when accompanied by repentance. Repentance itself atones for minor transgressions, for both positive mitzvot and negative mitzvot. And repentance places punishment for severe transgressions in abeyance until Yom Kippur comes and completely atones for the transgression.

חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִין. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תוֹלָה עַד שֶׁיָּבֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר:

ח׳
Bartenura

חטאת ואשם ודאי – atones with repentance. For if the Tanna did not consider mentioning it, for undefined, when he brings his sin-offering and guilt-offering, he has already done repentance, for if he had not felt regret/remorse, he would not have brought a sacrifice.

אשם ודאי – such as the guilt-offering for thefts and the guilt-offering for sacrilege.

על עשה ועל לא תעשה – [a negative commandment] that has been transformed into a positive commandment (i.e., which must be repaired by the performance of a succeeding act), repentance atones. But a negative commandment that has flogging associated with it and repentance is held in suspense and Yom Kippur/The Day of Atonement atones [for it]. And the final result of the matter is in the Gemara (Talmud Yoma 86b), that if he wantonly committed a transgression with a positive commandment and a negative commandment that has been transformed into a positive commandment, or if he sinned inadvertently with a negative commandment which has flogging [as a punishment] and repented, he does not move from there until he is pardoned. But if he wantonly committed a transgression on a negative commandment which has flogging [as a punishment], repentance hangs in suspense and Yom Kippur atones. But if he sinned inadvertently where he would be liable for extirpation or death at the hand of the Jewish court, the sin-offering atones with repentance, but if he wantonly committed a transgression with them, repentance and Yom Kippur hangs in suspense, and affliction cleanses. And these words [apply] when he did not desecrate the Name [of God], that is to say, that he did not sin and cause others to sin. But if he desecrated the Name [of God], his atonement is not completed until he dies. And all of this is when there is no scapegoat, but at the time when there is a scapegoat, it atones for all the light and grave sins, outside of those sins between man and his fellow, which are not pardoned until he appeases his fellow.

חטאת ואשם ודאי. מכפרים עם התשובה. ולא חש התנא להזכירה, דמסתמא כשהוא מביא חטאתו ואשמו כבר עשה תשובה, שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן:

אשם ודאי. כגון אשם גזילות ואשם מעילות:

על עשה ועל לא תעשה. הניתק לעשה, תשובה מכפרת. אבל לא תעשה שיש בה מלקות, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ומסקנא דמלתא בגמרא, שאם הזיד בעשה ובלאו הניתק לעשה, או שגג בלא תעשה שיש בו מלקות ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. ואם הזיד בלאו שיש בו מלקות, תשובה תולה ויוה״כ מכפר. ואם שגג בחייבי כריתות ומיתות בית דין, החטאת מכפרת עם התשובה. ואם הזיד בהם, תשובה ויום כפורים תולין, ויסורין ממרקין. והני מילי כשלא חלל את השם, כלומר שלא חטא והחטיא אחרים, אבל אם חלל את השם אין כפרתו נגמרת עד שימות. וכל זה בזמן שאין שם שעיר המשתלח, אבל בזמן שיש שעיר המשתלח הוא מכפר על כל העבירות קלות וחמורות, חוץ מעבירות שבין אדם לחברו שאין מתכפר לו עד שירצה את חברו: