Mishnayos Yevamos Perek 16 Mishnah 3
Change text layout:
יבמות פרק ט"ז משנה ג׳
One may testify that a man died only if he can testify about seeing the countenance [partzuf ] of the face with the nose, as this allows one to identify the individual with certainty. Although there are distinguishing marks [simanim] on his body and his personal belongings, which appear to indicate his identity, one may not rely on these as identification. Furthermore, one may not testify that a person died until his soul actually departs. And even if one saw him cut open and severely wounded, or crucified, or with a wild animal eating parts of him, he may not testify that he died. Additionally, one may testify to someone’s death only when the body was witnessed up to three days following death and not after that, since the appearance may change due to decomposition. Rabbi Yehuda ben Bava says: One cannot establish general guidelines for this matter because not every person, nor every place, nor every hour is identical. Decomposition is not uniform. It occurs at different rates in different situations.
אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ רָאוּהוּ מְגֻיָּד, וְצָלוּב, וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר, לֹא כָל הָאָדָם וְלֹא כָל הַמָּקוֹם וְלֹא כָל הַשָּׁעוֹת שָׁוִין:
Bartenura
פרצוף פנים עם החוטם. אם לא ראהו בפרצוף פניו, או שניטל חוטמו, אין מעידין להשיא את אשתו, שמא אינו הוא:
מגוייד. מנותח. כמו גודו אילנא (דניאל ד׳ י״א:)
או חיה אוכלת בו. דוקא במקום שאין נפשו יוצאה, אבל במקום שנפשו יוצאה, מעיד עליו שהוא מת:
אין מעידין אלא עד שלשה ימים. אם לא ראוהו עד לאחר שלשה ימים למיתתו אין מעידין עליו, דחיישינן שמא נשתנו מראית פניו ואינו זה שהם סבורים:
ר׳ יהודה בן בבא אומר לא כל אדם וכו׳ יש לך אדם שממהר להנפח, כגון אדם שמן. ויש מקום שאדם ממהר להסריח ולהשתנות בו כגון מקום חמה. ויש לך שעה שהעולם חם ואדם ממהר להסריח ולהשתנות, והכל לפי האדם והמקום והשעה בין לקולא בין לחומרא. ואין הלכה כר׳ יהודה:
פרצוף פנים עם החוטם – if he did not see him with the appearance of his face or that his nose was taken , we don’t testify to permit [someone else] to marry his wife, for perhaps it is not him.
מגוייד – dissected like [Daniel 4:14]: “Hew down the tree, [lop off is branches].”
או חיה אוכלת בו – specifically in he place where his soul does not depart from [his body], but if it in the place where the soul departs, he testifies about him that he has died.
אין מעידין אלא עד ג' ימים – if they did not see him until after three days of his death, we don’t testify regarding him, for we suspect lest the appearance of his face has changed and this [individual] is not that whom they think [that it is].
ר' יהודה בן בבא אומר לא כל אדם וכו' – there are people who speedily blows/swells up, such as a heavy persn, and there is a place where a person speedily decomposes and to change, such as in a hot place, and there is a time when the world is hot and a person speedily decomposes and changes, and everything is according to the individual, and the place and the time, whether for leniency or for stringency and the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.