Mishnah.org Logo

Mishnayos Yadayim Perek 2 Mishnah 2

ידים פרק ב׳ משנה ב׳

2

If he poured the first water over his hands [while standing] in one place, and the second water over his hands [while standing] in another place, and a loaf of terumah fell on the first water, the loaf becomes unclean. But if it fell on the second water it remains clean. If he poured the first and the second water [while standing] in one place, and a loaf of terumah fell onto the water, the loaf becomes unclean. If he poured the first water over his hands and a splinter or a piece of gravel is found on his hands, [his hands] remain unclean, because the latter water only makes the first water on the hands clean. Rabban Shimon ben Gamaliel says: if any creature from the water [was on the hands while they are being cleaned] they are clean.

נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים לְמָקוֹם אֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיִּים לְמָקוֹם אַחֵר, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה עַל הָרִאשׁוֹנִים, טָמֵא, וְעַל הַשְּׁנִיִּים, טָהוֹר. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַשְּׁנִיִּים לְמָקוֹם אֶחָד, וְנָפַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה, טָמֵא. נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְנִמְצָא עַל יָדָיו קֵיסָם אוֹ צְרוֹר, יָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁאֵין הַמַּיִם הָאַחֲרוֹנִים מְטַהֲרִים אֶלָּא הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַיָּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כֹּל שֶׁהוּא מִבְּרִיַּת הַמַּיִם, טָהוֹר:

ב׳
Bartenura

נטל את הראשונים למקום אחד – that he pour the waters for the first [rising of the hands] with less than one-quarter of a LOG , as for example that they came from remnants of purity and he needs to pour the second [rinsing[. Or he poured the first [rinsing] in this corner and the second [rinsing] in another corner.

ונפל ככר של תרומה – in the place where the first waters fell.

טמא – the loaf [of heave-offering is impure]. And the same law applies if the loaf [of heave-offering] came in contact/touched the first waters that are upon his hands that the loaf is impure.

על השניים טהור – for the second [rinsing] are pure. But if he poured the first [rinsing] and the second [rinsing] in one place and a loaf of heave-offering fell on the water, it is impure, as it is taught in the concluding clause [of the Mishnah], that the second [rinsing] does not purify anything other than the water that is on his hand, meaning to say the first [rinsing] that is on his hands, the second [rinsing] purifies, but the firs [rinsing] that fell to the ground, the second [rinsing] does not purify.

ונמצא על ידיו קיסם או צרור – even though that they are loose and do not form a partition [between the body and the water so as to make immersion ineffective], when the water comes upon them.

ידיו טמאים – even though he placed upon them the second [rinsing], because the water that is on the pebgle became defiled on account of his hand, and the second [rinsing] of the water do not purify anything other than the water that is upon his hand, but not the water that is upon the pebble or the splinter/chip. Another explanation: “and there is found on his hands a chip or a pebble, and everything that interposes/forms a partition in the pouring water on the hands, even though he placed a second [rinsing] on his hands, the hands are ritually impure, and he did not purify it on account of the second [rinsing] of water, for the second [rinsing] of water does not purify other than the water that is upon the hand, gut not the hands themselves.

כל שהוא מבריית המים טהור (whatever originates in water is clean) -as for example gnats and mosquitos that grow in the water, if they fell upon the hands at the time of pouring [of water for ritual washing], they do not interpose, for since they originate in the water. But the Halakha is not according to Rabban Simeon ben Gamaliel.

נטל את הראשונים למקום אחד. שנטל את הראשונים בפחות מרביעית, כגון דאתו משיירי טהרה, וצריך ליטול את השניים. ונטל את הראשונים בזוית זו, ושניים בזוית אחרת:

ונפל ככר של תרומה. למקום שנפלו ראשונים:

טמא. הככר. והוא הדין אם נגע הככר במים ראשונים שעל ידיו, שהככר טמא:

על השניים טהור. דשניים טהורים הן. אבל נטל ראשונים ושניים למקום אחד ונפל ככר של תרומה על המים, טמא, כדקתני סיפא שאין השניים מטהרים אלא מים שעל גבי היד, כלומר הראשונים שעל גבי ידיו, השניים מטהרים, אבל הראשונים שנפלו לארץ, אין השניים מטהרים:

ונמצא על ידיו קיסם או צרור. אע״פ שהן רפויין ולא חייצי שהמים באים בהם:

ידיו טמאות. אע״פ שנתן בהן את השניים. משום דמים שעל הצרור נטמאו מחמת ידיו, ואין המים השניים מטהרים אלא מים שעל גבי היד, ולא מים שעל גבי צרור וקיסם. פירוש אחר, ונמצא על ידיו קיסם או צרור, וכל דבר החוצץ בנטילת ידים, אע״פ שנתן על ידיו מים שניים, טמאות הידים, ולא טהרו מחמת המים שניים, שאין המים השניים מטהרים אלא המים שעל גבי היד, לא הידים עצמן:

כל שהוא מבריית המים טהור. כגון יבחושים ויתושים הגדלים במים, אם נפלו על הידים בשעת נטילה, אינם חוצצים, הואיל והן מבריית המים. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל: