Mishnayos Tevul Yom Perek 1 Mishnah 3
Change text layout:
טבול יום פרק א׳ משנה ג׳
The nail shaped knob on the back of the loaf, or the small globule of salt, or the burnt crust less than a finger's breadth: Rabbi Yose says: whatever is eaten with the loaf becomes unclean [when touched by the tevul yom]. And one doesn't need to say, this is so [when touched] by other unclean things.
מַסְמֵר שֶׁאַחַר הַכִּכָּר, וְגַרְגֵּר מֶלַח קָטָן, וְחַרְחוּר פָּחוּת מִכָּאֶצְבַּע, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא נֶאֱכָל עָלָיו, טְמֵאִים בִּטְבוּל יוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת:
Bartenura
מסמר שאחר הככר. בצק הבולט מן הככר של לחם כמין מסמר, ויש שעושין אותו כך לסימן.
וגרגיר מלח קטן. שנדבק בככר ונאפה עמו.
והחרחור. שנשרף הלחם פחות מעובי אצבע סביבותיו. חרחור, לשון נחר מפוח מאש (ירמיהו ו׳:כ״ט):
ר׳ יוסי אומר. כל שהשרוף נאכל עם הככר, הוי חיבור. ואם נגע טבול יום בשרוף כאילו נגע בפת, ואי לא, לא הוי חיבור. ואין הלכה כר׳ יוסי:
מסמר שאחר הככר – dough that protrudes from the loaf of bread like a kind of nail, and there are those what make it as such for a sign.
וגרגיר מלח קטן (and a small globule/lump of salt) – that was attached to the loaf and baked with it.
והחרחור (and the burnt crust/part of the loaf)- that the bread is burnt less than the thickness of a finger surrounding it. [The word] חרחור is the language of (Jeremiah 6:29): “The bellows puff; the lead is consumed by fire. [Yet the smelter smelts to no purpose – the dross is not separated out].”/"נחר מפוח מאש".
ר' יוסי אומר – all that is burnt is consumed with the loaf, it is a connection/junction, and if the person who immersed himself that day/Tevul Yom touched that which is burnt, it is as if he touched the bread. But if not, it is not an attachment/connection. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.