Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 1 Mishnah 2

תרומות פרק א׳ משנה ב׳


A “heresh”, who speaks but cannot hear, may not give terumah, but if he does so, his terumah is terumah. The “heresh” of whom the sages generally speak is one who neither hears nor speaks.

חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, לֹא יִתְרֹם. וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר:


לא יתרום – ab initio for one needs to let his ears hear as he makes the blessing (see Mishnah Berakhot, Chapter 3, Mishnah 3 which also deals with the issue of “letting his ears hear”/"צריך להשמיע לאזניו" .

חרש שדברו בו חכמים – it is not a general principle, for at the beginning of Tractate Hagigah it is taught that a deaf person who speaks but does not hear is included, and in the chapter מצות חליצה/The command of Halitzah (see specifically, Mishnah 4), regarding the subject of “removing the shoe” [of the dead husband’s brother who refuses to perform a levirate marriage].

שאינו שומע ואינו מדבר – who born deaf from his mother’s womb, and since he never heard what they are saying to him, it is impossible for him that he could speak.

לא יתרום. לכתחלה דצריך להשמיע לאזנו כשיברך:

חרש שדברו בו חכמים בכל מקום וכו׳ לאו כללא הוא, דבריש חגיגה תני חרש, ומדבר ואינו שומע בכלל, ובפרק מצות חליצה לענין חליצה:

שאינו שומע ואינו מדבר. שנולד חרש ממעי אמו, וכיון שלא שמע מעולם מה שמדברים לו א״א לו שידבר: