Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Tamid Perek 1 Mishnah 2

תמיד פרק א׳ משנה ב׳


The mishna describes the commencement of the daily service in the Temple: Among the members of the priestly family who are to serve in the Temple that day, whoever wants to remove the ashes from the altar rises early and immerses himself in a ritual bath, as required of anyone who enters the Temple courtyard. He must immerse before the appointed priest arrives, as the appointed priest oversees the lottery that determines which priests perform the various rites of the Temple service, and the first of those lotteries determines who will be charged with the removal of the ashes. And at what time does the appointed priest arrive? The times of his arrival are not all the same. There are times that he comes at the call of the rooster [hagever], or he might come at an adjacent time, either before the call of the rooster or after it. The appointed priest arrived at the Chamber of the Hearth, where the priests of the patrilineal family were assembled, and he knocked on the gate to alert them to open the gate for him. And when they opened the gate for him, he said to them: Whoever immersed in the ritual bath may come and participate in the lottery. They then conducted the lottery, and whoever won that lottery won the privilege to perform the rite of the removal of the ashes.

מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא. לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:


לתרום את המזבח – the removal of the ashes from the Altar (see Leviticus 6:3).

משכים וטובל – for no person enters the Temple courtyard to perform Divine service, even if he is ritually pure, until he immerses [in a ritual bath].

וכי באיזו שעה הממונה בא (superintendent/deputy/officer) -meaning to say, is there a fixed time for the coming of the superintendent/officer, for it is stated that he (i.e., the Kohen) would get up early and immerse [in a ritual bath] prior to the arrival of the superintendent, but rather, definitely there was no fixed time for his arrival, for all of the times were not equal, for sometimes he would come from the crowing of the cock (see Tractate Yoma, Chapter 1, Mishnah 8), etc., but therefore, whomever wanted to remove the ashes would wake up whenever he could, and afterwards, the superintendent would come and he would knock on them, to those who were in the House of the Hearth, and they would open it for him.

מקריאת הגבר – there are those who interpret It as the calling of the rooster, and there are those who interpret that [an individual] would customarily call [to the Kohanim] near the rising of the sun [saying: “Arise Kohanim to your Divine service”].

מי שטבל יבוא ויפיס (see Tractate Yoma, Chapter 2, Mishnah 1) – all of those to whom they would give a white [slip of paper] to remove the ashes from the Altar, would immerse prior to the superintendent’s coming and afterwards they would take a lottery between them, and the one to which the lottery comes (i.e., the one who wins) goes up and removes the ashes. And the order of the lottery and its actions is explained in Tractate Yoma, Chapter 2.

לתרום את המזבח. תרומת הדשן:

משכים וטובל. שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבוד עבודה אפילו טהור, עד שהוא טובל:

וכי באיזו שעה הממונה בא. כלומר מי איכא זמן קבוע לביאת הממונה, דאמרת שהיה משכים וטובל קודם ביאת הממונה, אלא ודאי לא היה זמן קבוע לביאתו שלא כל העתים היו שוות שפעמים היה בא הממונה מקרות הגבר כו׳, והלכך מי שהיה רוצה לתרום היה משכים כל מה שהיה יכול, ואח״כ היה בא הממונה ודופק עליהם לאותם שבבית המוקד, והם היו פותחין לו:

מקריאת הגבר. אית דמפרשי קריאת התרנגול. ואית דמפרשי כהן שהיה רגיל לקרות בכל יום סמוך לעלות השחר:

מי שטבל יבוא ויפיס. כל אותן שהיו נותנים לבם לתרום, היו טובלים קודם שיבוא הממונה, ואח״כ היו מטילין פייס ביניהן, הוא הגורל, ומי שבא לו הגורל הולך ותורם. סדר הגורל ומעשהו, מפורש פרק ב׳ דיומא: