Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Taharos Perek 8 Mishnah 3

טהרות פרק ח׳ משנה ג׳


One who loses something during the day and finds it on the same day it remains clean. If it was lost during the daytime and found in the night, or if it was lost in the night and found during the day or if it was lost on one day and found on the next day, it is unclean. This is the general rule: if the night or part of the night has passed over it, it is unclean. One who spreads out his clothes: If in a public domain, they remain clean; But if in a private domain they are unclean. If he kept watch over them, they remain clean. If they fell down and he went to bring them, they are unclean. If one's bucket fell into the cistern of an ‘am ha-arez and he went to bring something to draw it up with, it is unclean, since it was left for a time in the domain of an am haaretz.

הַמְאַבֵּד בַּיּוֹם וּמָצָא בַיּוֹם, טָהוֹר. בַּיּוֹם וּמָצָא בַלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה וּמָצָא בַיּוֹם, בַּיּוֹם וּמָצָא בַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, טָמֵא. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַלַּיְלָה אוֹ מִקְצָתוֹ, טָמֵא. הַשּׁוֹטֵחַ כֵּלִים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, טְהוֹרִין. וּבִרְשׁוּת הַיָּחִיד, טְמֵאִין. וְאִם הָיָה מְשַׁמְּרָן, טְהוֹרִים. נָפְלוּ וְהָלַךְ לַהֲבִיאָן, טְמֵאִים. נָפַל דָּלְיוֹ לְתוֹךְ בּוֹרוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ וְהָלַךְ לְהָבִיא בְמַה יַּעֲלֶנּוּ, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֻנַּח בִּרְשׁוּת עַם הָאָרֶץ שָׁעָה אֶחָת:


המאבד ביום ומצא ביום טהור – for something undefined if a person would find it and touch/come in contact with it, he would lift it up, in the manner that he finds a lost object. But at night, even for one hour that he can’t see it, we are concerned lest a ritually impure person touched it and he did not see it. But our Mishnah is dealing with the public domain, and its manner of doubt is assumed to be ritually pure but even so at night, they are ritually impure by Midras/ritual impurity through treading or by someone defiled by a corpse. But in the private domain, its manner of doubt is ritually impure, whether during the day or whether at night, and this is brought in the Tosefta (Tractate Taharot, Chapter 9, Halakha 10).

ברשות הרבים טהורים ברשות היחיד טמאים – We don’t have here other than a manner of doubt, lest a heathen or a commoner/who is not careful in his observance of the laws of Levitical purity or tithing touched them. Therefore, in the public domain, where there is a matter of doubt of it being ritually pure, it is ritually pure, whereas in the private domain, where there is a matter of doubt of it being ritually impure, they are ritually impure.

מפני שהונח ברשות עם הארץ – and everything that is in the house of common is considered having corpse defilement and requires sprinkling [on the third and seventh days – see Numbers 19:19].

המאבד ביום ומצא ביום טהור. דמסתמא אם היה אדם מוצאו ונוגע בו היה מגביהו, כדרך מוצא אבידה. אבל בלילה, אפילו שעה אחת דלא חזי ליה, חיישינן שמא נגע בו אדם טמא ולא ראהו. ומתניתין ברה״ר דספיקו טהור איירי, ואעפ״כ בלילה טמאים מדרס וטמא מת. אבל ברה״י דספיקו טמא, בין ביום בין בלילה טמאים. והכי איתא בתוספתא:

ברשות הרבים טהורים ברשות היחיד טמאין. דאין כאן אלא ספק שמא נגע בהן נכרי או עם הארץ, הלכך ברה״ר דספיקו טהור, טהורים. ברה״י דספיקו טמא, טמאים:

מפני שהונח ברשות עם הארץ. וכל מה שבבית עם הארץ הוי טמא מת וצריך הזאה: