Mishnah.org Logo
Perek 5

Mishnayos Taharos Perek 5 Mishnah 7

טהרות פרק ה׳ משנה ז׳

7
If a man sat in a public domain and someone came and trod on his clothes, or spat and he touched his spit, on account of the spit terumah must be burnt, but on account of the clothes the majority principle is followed. If a man slept in the public domain, when he rises his clothes have midras uncleanness, the words of Rabbi Meir. But the sages say that they are clean. If a man touched someone in the night and it is not known whether it was one who was alive or dead, but in the morning when he got up he found him to be dead: Rabbi Meir says that he is clean. But the sages rule that he is unclean, since all doubtful cases of uncleanness are [determined] in accordance with [their appearance at] the time they are discovered.

מִי שֶׁיָּשַׁב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אֶחָד וְדָרַס עַל בְּגָדָיו, אוֹ שֶׁרָקַק וְנָגַע בְּרֻקּוֹ, עַל רֻקּוֹ שׂוֹרְפִים אֶת הַתְּרוּמָה, וְעַל בְּגָדָיו הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. יָשֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְעָמַד, כֵּלָיו טְמֵאִים מִדְרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם חַי אִם מֵת, וּבַשַּׁחַר עָמַד וּמְצָאוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן:

ז׳

על רוקו שורפים – that on the spittle that is found, we burn the heave-offering/priest’s due as it is taught in the Mishnah in our chapter above (Tractate Taharot, Chapter 4, Mishnah 5), and even though they are a matter of doubt, we don’t follow after the majority.

ועל בגדיו הולכים אחר הרוב - if the majority of the people of that city are people with gonorrhea/זבים and זבות/women with a flux, we burn [the priest’s due/heave-offering].

כליו טמאין מדרס – although that when he sat and another came and tread, we go after the majority. Sleeping is different, for we are concerned that perhaps the majority of people tread on his clothing and one of them was a man with gonorrhea or a woman with a flux.

וחכמים מטהרין – since there was a doubtful defilement in the public domain, he is ritually pure, perhaps no one tread at all.

נגע באחד בלילה – we are speaking specifically in the public domain.

וחכמים מטמאין – if he saw him from the evening even though he came in the morning and found that he had died, the Sages agree with Rabbi Meir that he is ritually pure, but if he saw him living, there is a dispute. But the Halakha is according to the Sagesץ

על רוקו שורפים. שעל רוקים הנמצאים שורפים את התרומה, כדתנן בפירקין דלעיל, ואע״פ שהן ספק, ולא אזלינן בתר רובא:

ועל בגדיו הולכים אחר הרוב. אם רוב אנשי אותה העיר זבים וזבות, שורפין:

כליו טמאין מדרס. אע״ג דבישב ובא אחד ודרס הולכין אחר הרוב, ישן שאני, דחיישינן שמא רוב בני אדם דרסו על בגדיו ואחד מהן זב או זבה:

וחכמים מטהרין. כיון דהוי ספק טומאה ברה״ר, טהור, שמא לא דרס כלל:

נגע באחד בלילה. ברה״ר דוקא מיירי:

וחכמים מטמאין. אם ראהו חי מבערב אע״פ שבא שחרית ומצאו שמת, מודים חכמים לר״מ שהוא טהור, וכשלא ראהו חי פליגי. והלכה כחכמים: