Mishnayos Taanis Perek 3 Mishnah 5
Change text layout:
תענית פרק ג׳ משנה ה׳
For the following calamities they cry out in every place: For blight; for mildew; for locusts; for caterpillars, a type of locust that comes in large swarms and descends upon a certain place; for dangerous beasts that have entered a town; and for the sword, i.e., legions of an invading army. The reason that they cry out about these misfortunes in every place is because these are calamities that spread.
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם, עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל, וְעַל הַחַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת:
Bartenura
בכל מקום. ואפילו הערים הרחוקות ממנה הרבה, כדמפרש טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת:
שדפון. רוח שמפסיד את התבואה ומתרוקנת מן הזרע:
ירקון. תבואה שהכסיפו פניה. ויש מפרשים ירקון חולי שהופך פני אדם כמראה ירק השדה:
ועל חיה רעה. שנראית ביום בישוב:
ועל החרב. חיילות העוברות ממקום למקום, ואף על פי שאינם באים להלחם עם אותה העיר:
בכל מקום – and even those cities that were very far away from it, as the reason explained at the end [of the Mishnah] because of a continuing plague.
שדפון – wind that destroys the grain and empties it of seed.
ירקון – grain whose surface becomes pale; and there are those who explain [the word] ירקון as an illness that changes the face of man to be like the appearance of the vegetation of the field.
ועל חיה רעה – that appears in the daytime on the settlement.
ועל החרב – armies passing from place to place, and even though they are not coming to fight with that city.